בא לי חופש
בא לי להרגיש הרגשה מסויימת מאוד שנמצאת אצלי בזכרון עכשיו
תקופות ישנות עולות במעורפל במוח
אני מוקפת באנשים שאני לא בהכרח מכירה, סביבה נטושה, לרוב חוף ים, בלילה
אני עוברת מאיש לאיש, מדברת, מבדרת, שנונה מצחיקה מתמיד, בלי מעצורים ובלי דאגות בקשר למה יחשבו עליי
אומרת כל מה שבא לי בלי לדפוק חשבון, שותה...
חוזרת הביתה ב7 בבוקר, הולכת לישון, קמה מעכלת את מה שקרה, מרגישה שביעות רצון וסיפוק.
וכשמגיע הערב הכל חוזר - אני, אנשים, חוף.
בא לי קיץ
בא לי לצאת עם שורט קצרצר וגופיה מהבית, לשמוע אנשים צועקים לי ברחוב "תשמיני קצת!"
לצחוק עליהם בתוך תוכי
אני חושבת על תקופות מסויימות - הכי טובות בחיי
וכולן בקיץ
הזמן הזה עושה לי טוב
בחורף אני נובלת.
אני רוצה להיות חופשיה
עצמאית ולא מתחשבנת עם אף אחד
לא חייבת כלום לאף אחד
אבל הגיוס...
אבל הזמן עד הגיוס כלכך קצר
חוסר האונים הזה משתק טיפה
לדעת שלידי יש בן אדם אהוב כלכך, ולדעת שלא תוכלי להיות בלעדיו
ובמקביל להבין שכל החלומות על החופש וחוויות הקיץ להן אני כלכך מצפה לעולם לא יוכלו להתקיים
אם נשאר יחד
בנתיים הכל נשאר בגדר חלום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
