RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2010
אז כתבת לי שאת אוהבת אותי .
באותו הרגע חשתי מן צריבה ענקית כזו בלב.
את אוהבת אותי אבל רוצה לנתק את הקשר, את פוחדת שאני אעזוב אותך אז את קמה והולכת לפניי .
את היית כל עולמי באותו הזמן, זה היה את ואני ביחד, אין דבר כזה כל אחת לחוד .
הכל פתאום נהיה נורא מטושטש ומבולגן אבל דבר אחד היה ברור - אני לא מוותרת .
אחרי שסיימתי לקרוא את המכתב שלך כשהדמעות לא מפסיקות לרדת, עזבתי את הקן והתחלתי ללכת לכיוון הבית שלך ..
התקשרתי אלייך, פעם ראשונה, לא ענית
המשכתי ללכת, אני לא מתכוונת לוותר על הקשר שלנו בגלל פאקינג צבא .
התקשרתי שוב, ענית לי , בוכה ..
"את בבית , נכון ? "
"כן .."
"תישארי שם, אל תלכי, 5 דקות אני אצלך"
הגעתי אלייך הרבה יותר מהר ממה שחשבתי , אבא שלך היה בבית, שמעתי אותו מקלל את הטלויזיה, ברצלונה מול קבוצה כלשהיא ..
עצרתי לפני הכניסה וניסיתי להירגע, ניגבתי את הדמעות ואז דפקתי, "פתוח!" אבא שלך צעק לי .. נכנסתי, בלי להסתכל עליו, הוא היה רואה את העיניים הנפוחות שהיו לי ואת הלחיים האדומות ..
"אוו שלום לך" הוא אמר לי
"היי .."
"מה שלומך מתוקה ? כנסי כנסי "
"בסדר , מאיתך ? "
"מעולה, רואה משחק .. רוצה להצטרף ? יש הרבה גרעינים "
- "אבא די, עזוב אותה! בואי .."
התערבת באמצע השיחה ..
הדרך מהכניסה של הבית לחדר שלך היא בדיוק 5 צעדים וחצי, זה הרגיש כמו נצח, כאילו הרצפה לא רוצה להיגמר ..
נכנסתי, סגרתי את הדלת, נעמדת מולי .. במשך דקה שלמה הסתכלת עליי, בוכה ..
התקרבת אליי , ניגבת לי את הדמעות וחיבקת אותי .
ברגע הזה שתינו נשברנו .. התחלנו לבכות בלי מעצורים .. החיבוק היה נצחי ולא נגמר . אף אחת לא רצתה לשחרר ...
באותו הערב דיברנו המון, הייתי אצלך שעות .. אני חושבת שאבא שלך הרגיש שמשהו לא בסדר ..
הסתגרנו בחדר שעות על גבי שעות, בוכות, מדברות, צוחקות מידי פעם ..
בעיקר אוהבות ולא מוכנות לוותר .
"זה נראלך הגיוני שננתק את הקשר בגלל שעוד חצי שנה אני מתגייסת ? "
"כן. אני לא רוצה שתעזבי אותי . את הבנאדם היחידי שאני עוד יכולה לחייך כשאני איתו, לשמוח, לראות, לאהוב, לחיות ..."
"אהובה שלי, את הבנאדם שהכי קרוב אליי, חבל על הזמן שלך, אני לא אוותר עלייך . מעולם לא התכוונתי לוותר "
"אבל .. הצבא .. הוא יקח אותך ממני .. זה לא יהיה כמו שזה עכשיו .. אני לא רוצה להיפגע .. פשוט תלכי "
לפני שהלכתי אמרתי לך דבר אחד - "נכנסתי לחיים שלך בלי שום כוונה ללכת, לא משנה כמה תנסי לגרש אותי, אני פה, ואני לא הולכת"
עם כל הכאב והקושי והבכי והעיינים האדומות והנפוחות, הציץ לו חיוך .. גרמת לי להרגיש כאילו נתתי לך את הדבר שהכי רצית .
כשהלכתי, השעה הייתה בערך 2 .. ביקשתי ממך לא ללוות אותי, היה קר בחוץ ואת לא הרגשת טוב, לא רציתי שתיהיי חולה ..
את כיבדת את הבקשה שלי וליווית אותי רק עד המדרגות של הבית , נתת לי נשיקה וחיבוק וביקשת שאשלח סמס כשאגיע הביתה .
הרוחות נרגעו , אפשר לנשום לרווחה ....
אף אחת לא הולכת לוותר על השנייה בכזו קלות. חברות כזו נדיר למצוא היום.
היא הבינה שהצבא זה לא מה שיפריד בנינו, זה כולה צבא, נעבור גם את זה, שטויות, באמת שזה שטויות .
באותו הסופ"ש אחרי יציאה ממש כייפית עם הבנות, אחרי שכל אחת הלכה לדרכה, הייתי בדרך הביתה כשקיבלתי ממך את הסמס .
כתבת לי ש "אם אחת מאיתנו הייתה בן, תכלס כבר ממזמן היינו ביחד :)
אוהבת אותך כלכך, נשבעת . לילה טוב 3> "
מאותו הרגע, ידעתי שהקשר שלנו הולך להיות הרבה מעבר ל'חברות טובות' .
וגם את .. בעצם את הראשונה שידעת, אף פעם לא שכחת ותמיד דאגת להזכיר לי ש "אני זו ששלחתי לך את ההודעה , אני ידעתי ראשונה :) " .
| |
|  כינוי:
Adore מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
