כולם חושבים שאצלי הכל מושלם. שאני יפה אז אני מסודרת בחיים,
שרודפים אחריי ואומרים לי יואו שמעי .. איזה כיף לך שכולם מתנהגים אלייך ככה.
אז תנו לי להגיד לכם משהו, שום דבר אצלי לא מושלם. אין לכם מושג מה עומד מאחורי
החיוך המזוייף הזה שמרוח לי על הפנים. אף אחד פשוט לא יבין אותי אז זה המקום היחיד
שאני יכולה לכתוב את זה.
המצב בבית לא מדהים, קשה מכל הבחינות. קשה לי לבוא לחברות ולהתפעל מהבתים
המפוארים שלהן, הגדולים שלהן והיפים ואז לחזור הביתה, לבית הקטן, הצפוף ולהרגיש מועקה בלב
ולדעת שזה מה שאנחנו יכולים להשיג ושההורים שלי כל כך מתאמצים בשביל זה.
המצב עם החברות.. בסדר. דווקא בתקופה האחרונה אני מרגישה שהתרחקתי מהן, בגלל משהו
שעובר עליי.
לפעמים אני רוצה להעלם. ליום אחד, לראות את החיים שלי מהצד, מה הייתי יכולה לשנות ואיך
הייתי יכולה לא לחזור על אותן טעויות כל פעם מחדש.
באמת שאני משתדלת, אבל זה גדול עליי. אני אנושית וגם אני טועה, אבל אחרי כל כך הרבה פעמים שחזרתי
על אותה טעות באותה סיטואציה, אני מתחילה לחשוב שאולי משהו כבר לא בסדר, ואני לא מבינה
למה אני תקועה עליו פאקינג שנה אם לא יותר .. סוף ז' - עד עכשיו, תחילת ט'.
כן תקראו לי נואשת ומה שבא לכם, אבל אף אחד לא יודע מה קרה בכל התקופה הזאת ..
מותר לבכות .. זה משחרר .. למה הדמעות האלה מגיעות בסופו של היום ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
In love with music