"הנה הם באים...
ימים של שקט, כבר שכחתי איך שהם ניראים
הנה הם באים...
ימים של שקט, אחרי שכבר איבדנו את הכל
תשב איתי עכשיו על המרפסת תבכה איתי
הנה הם באים ימים של שקט "
"baby.."
"what?"
"i think i'm happy"
"you serious?"
"i think so"
"that's amazing baby..."
and now i feel good... i feel awesome
i feel like something is less missing now
i've started new life thats no longer including a mother in it
i'm learning how to live with the sorrow and with the non-safe feeling, and it already feels less sad and more safe.
i took off almost all the covers, and if i am sad - i don't hide it anymore.
i sure feel better
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
