אמא מתה, היא לא בחיים יותר...
אמא מתה, היא לא בחיים
אמא מתה, היא לא
אמא מתה, היא
אמא מתה,
אמא
אמא מתה,
אמא מתה, היא
אמא מתה, היא לא
אמא מתה, היא לא בחיים
אמא מתה, היא לא בחיים יותר...
אמא מתה, היא לא יותר...
אני מצטערת שצעקתי עלייך ושקיללתי אותך ושהעלבתי אותך ושפגעתי בך ושזילזלתי בך ושפיקפקתי בך ושלא כיבדתי אותך וששיקרתי לך ושלא סיפרתי לך ושנמאסת עליי ושאמרתי שאני רוצה שתעזבי אותי, לא התכוונתי באמת!!! ושדחפתי אותך ושלא הקשבתי לך ושלא אהבתי אותך ושרציתי ללכת... לא רציתי באמת!!! ושאמרתי שאין לך אופי ושלא הערכתי אותך ושלא הסתכלתי עלייך ושלא ידעתי כמה את שווה ושלא השווצתי בך ושלא התגאתי בך ושחשבתי שאין בך כלום ושלא רציתי שתיהי אמא שלי ושלא רציתי שתגעי בי
וסליחה שלא אמרתי לך לילה טוב
וסליחה על הכל... אם את לא סולחת לי, אני ארצה למות בעצמי.
עכשיו אני יודעת כמה את שווה וכמה את יפה וכמה את טובה ומדהימה ונדירה ואחת ויחידה, אבל עכשיו מהזה שווה כבר?
זה לא שווה
את לא כאן
ואני כבר לא זוכרת אותך, אני כבר לא יכולה לשמוע אותך או לראות אותך, אני לא יכולה לנחש מה היית אומרת על כל דבר,
עכשיו אני כבר מישהי אחרת,
הייתי כרמל
עכשיו אני כרמל שאין לה אמא
ואני רוצה את אמא, אני רוצה לקרוא לך אמא ושתעני לי.
אני רוצה שתדעי כמה אהבתי אותך וכמה אני אוהבת אותך ואני תמיד יאהב אותך
כי את אמא שלי
או לפחות היית
למה דווקא את?
איפה את?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
