פסיכומטרי, היה נורא. אבל זה לא שציפיתי שאדע משהו מהמבחן כי לא באמת התכוננתי, אז במידה מסויימת זה בסדר. כאילו.. אני מצפה להכשל.
לא הצלחתי להתרכז בשאלות ובפנים בלב כבר נקרעתי מצחוק על כמה זה לא רציני בשבילי . פשוט השחרתי תשובות בסדר אקראי ולקחתי ברצינות אולי 10 אחוז. ניסיתי. פשוט המוח שלי לא בצליח באמת להפנים שאלות. והוסת לרעשים מסביב וללחץ הזמן ולכל דבר אחר מלבד פתרון השאלה.
לא חשוב. עוד שלוש שעות שהצלחתי להעביר מהיום שלי.
כי זה בתכלס מה שאני עושה . מעבירה שעות. החיים שלי הם כמו העיתונים האלה בחדר המתנה. מדפדפת בלי מטרה. רק כדי להעביר תזמן.
צחקתי ונעצבתי קצת בפנים שאין לי אף אחד שיאחל לי "בהצלחה" או יאמר לי "לא משנה איך ילך לך תזכרי שאת חכמה ומדהימה" או בכלל ידע שאני ניגשת למבחן בפחד והרגשת כשלון.
יש ימים שהלבד הזה מנחם קצת. פחות אנשים לרצות פחות אנשים לחשוב עליהם . פחות דאגה על איך אנשים יסתדרו אם אמות.
כלומר.. עכשיו אם באמת ארצה להתאבד, אני לא חושבת שכבר יש לי את הפחד לפגוע במישהו מרוב שאני די לבד. (חוץ מהמשפחה שהיא ברגשות מעורבים אצלי)
אז בימים שאני לא מרחמת על עצמי שאין לי חברים אני קצת שמחה על זה.
אני רוצה וצריכה להתחיל טיפול. אני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל. להתקשר סתם לפסיכולוגית או לפנות למרכז שיש בו פסיכולוגית ופסיכיאטר ואולי דיאטנית? ובכלל איזה מטפלת לחפש? מתמחה בהפרעות אכילה? בדיכאון? בהפרעת אישיות גבולית? כבר לא יודעת מה הבעיה המרכזית שממנה אני סובלת. הכל מושפע אחד מהשני אבל מרגישה שלא אסתדר עם מישהו שלא באמת מבין בהםרעת אכילה או לא באמת מבין באובדנות או לא מבין בתלישת שיער המוזרה שלי או בפחד המוגזם מנטישה .
איך מתחילים בכלל לחפש מישהו שיכיל ויבין את כל הטירוף הזה? אין לי כוח לשיחות פתיחה ארוכות. לספר על עצמי. למה באתי. למה קשה.
מצד שני אני ממשיכה עם התנהגויות לא טבות כמו לקנות משלשלים כדורי הרזיה וכדורים סופגי שומן (בידיעה שהכל חרטה) לא יודעת למה אני קונה אותם. אבל אני יודעת שבפנים יש לי תקווה מטופשת להגיע לבית חולים או לעשות נזק לגוף שלי.
כשאני לא מוצאת את עצמי אני תמיד פונה לשם. לדברים הרסניים. אם היו לי סמים נגישים כבר מזמן הייתי לוקחת.
אני בכלל אבודה כרגע.. אין לי מושג מה אני אעשה בחודשים הבאים אין שום עבודה או לימודים בעתיד הקרוב.
אני מתוסכלת מכל זה והזמן לא עובר לי.
לפעמים אני לוקחת סתם כדור שינה כדי להעביר עוד 5 שעות.
לעזעזל. יש אנשים שאשכרה הזמן לא מספיק להם לכל מה שהם רוצים לעשות. ולי.. יש לי 24 שעות מיותרות ביממה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mockingbird