כברר לא ממש כותבת ומניחה שזה בעיקר כי המצב טוב (טפו טפו טפו)
הכרתי לפני חודשיים מישהו מדהים, קשר ראשון רציני ולא פוגע , מישהו שבאמת מתייחס אלי טוב ושאני איתו לא מתוך רצון לפגוע בעצמי ולא כי אני מתפשרת .
אני מתילה ללמוד להיות "אני" בתוך קשר ולא להיות מי שאני חושבת שרוצים שאהיה, לא לנסות לרצות ולא לפד להגיד מה שאני רוצה ומרגישה גם אם לפעמים זה ההפך ממה שאני יודעת שהוא רוצה.
וזאת הרגשה טובה
ואני מקווה שזה ימשך ככה
מעל הכל הוא גם חתיך :)
והוא חבר הכי טוב של חברה ממש טובה שלי! ככה שאנחנו יוצאים המון ביחד ויש לנו חברים משותפים וזה בכלל בונוס אדיר
נגיד יצאנו לקמפינג ארבעתנו והיה ממש כיף כי יש לי את חברה שלי שאני מכירה מגיל8 וזה חא מוזר וזה לא להכיר את חברים שלו מאפס וזה ממש נחמד
מה שכן...
עוד לא סיפרתי לו שומדבר עלי בנוגע לכל ה"בעיות" שלי..
הוא אומר הרבה שאני ממש רזה שזה טוב לי לשמוע חח והאמת שכרגע הכל תחת שליטה, ההפרעת אכילה לא ממש ברקע למרות שאני מודעת לעניין שאני לא אוכלת מספיק אבל הראש לא עסוק בהפרעה וזה שינוי אדיר של 180 מעלות מאיפה שהייתי לפני שנה בדיוק (יושבת לבד בבית אוכלת רק פירות ונשקלת כל שניה, עושה ספורט עם אפס אנרגיות ומקיאה מרוב מאמץ, הולכת עשר דקות ומגיעה לדופק 180 מרוב תשישות עם לחץ דם ברצפה, מגיעה לתחתית ולימים בהם לא יכולה לקום מהמיטה ושניה מלהתאשפז)
אז כן
עשיתי דרך ממש מדהימה, הרבה בזכות הפסיכולוגית המדהימה שלי שאני כבר אצלה עשרה חודשים פעמיים בשבוע, שזה די אינטנסיבי אבל באותה מידה הראה תוצאות בהתאם.
אז כרגע אני אתחיל בלנסות לספר לו על הפסיכולוגית, להגיד ששנה שעברה הייתה לא קלה לציין אולי קצת את ההפרעת אכילה אבל לא את כל הצד הקשה שלה, בעיקר לדבר על הדברים בעבר.
אני יודעת שכל הדברים שעברתי יכולים להשמע נורא מרתיעים ומפחידים ולכן צריך להשתמש במילים הנכונות כי בתכלס, אני לא אותו בנאדם שהיה כשעברתי ועשיתי את כל הדברים ההם.
בגלל זה אני לא ממהרת לספר, כי חשוב לי שהוא יכיר את מי שאני היום ושהרושם שלו לגבי לא יושפע מהעבר שלי
בדיוק כמו שקורה למשל עם פסיכולוגים חדשים, אלה שקראו את כל ההיסטוריה הרפואית שלי לפני תחילת הטיפול , רא בי מקרה אבוד חסר תקנה לא משנה כמה אמרתי להם שאני לא אותו בנאדם והתפתחתי ואני במקום אחר.
לעומתם, הפסיכולוגית הנוכחית שלי לא ידעה כלום על העבר שלי ופשוט התחלנו לטפל במה שהפריע לי באותו רגע. והיא באמת הכירה את מי שאני עם כל הרצון להחלים ועם הפוטנציאל שבי, והיא מאמינה האמינה בי לכל אורך הדרך שעשיתי השנה, שלא הייתה קלה בכלל ומטפל אחר כבר היה מפנה אותי לאשפוז עם כל האמירות שלי של "די נמאס לי אני רוצה למות"
אז המצב טוב
ואני אעשה כל מה שביכולתי כדי שהוא ימשך
:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mockingbird