אז הפסקנו לדבר..
פתאום חזרנו לדבר...
הפכנו שוב לידידים, אני מוכנה לקבל את זה..
אתה שכחת, אני שכחתי
היה טוב, וטוב שהיה.
יש לי תחושה מוזרה שלא הייתה לי אף פעם, משהו חסר לי..
השמחה ? אהבה ? רצון ?
פשוט מילה אחת שאמרת לי שינתה הכל .
אולי אני פשוט אוהבת לתת אהבה? גם אם אני לא מקבלת אותה?
המחשבות הורגות אותי .
~
כל מה שיש לי להגיד אני אומרת ..
אני מרגישה שכבר אין לי על מי לסמוך...
אומנם יש את אלה שאני בטוחה שתמיד יהיו איתי, תמיד יהיו כנים איתי...
אבל........ יש כאלה, שאני פשוט לא יודעת איך,
איך להאמין להם?
איך הם מאמינים לעצמם ?!
איך אני אמורה לדעת שאתם לא עושים לי מה שאתם עושים לאחרים...?
~
אחרי יותר משבוע שלא דיברנו, אני חושבת שאני צריכה להגיד לך ב-ד-י-ו-ק מה שיש לי להגיד !
לקבל את זה או לא לקבל, זאת כבר בחירה שלך....
אני לא באה בשביל להשלים, אני לא יודעת איך זה יגמר.....
אבל אני לא מוכנה לשמור את כל זה, אני לא כזאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: