שיר ישן

זה נקרא שנים.

עברתי מאז כמה וכמה דברים -

עבודה חדשה שכבר נמאסה עליי, אבל אני לא עוזבת כדי לא להישאר בלי עבודה.

נסיעה ראשונה לחו"ל.

וקשר רציני ראשון, עד כמה שאפשר לקרוא לקשר של חודש רציני.

קשר עם בחור שבילבל אותי, לחץ עליי קצת, אבל מעבר לכל זה חודש שלם הרגשתי

מה זה אושר אמיתי.

בהתחלה נפגשנו והיה סבבה, עד שהוא התחיל לדבר על לגעת אחד בשני, ואני עדיין עם הפחד שלי ניסיתי להמציא לו תירוצים.

בסופו של דבר הגענו לזה, מבחינתי זה לא היה בלב שלם אבל זרמתי.

אני חושבת שפשוט חששתי שבגלל זה הוא לא ירצה להמשיך עם הקשר.

תמיד אומרים שאם בגלל זה הוא לא רוצה להמשיך, אז הוא לא שווה את זה, אבל תנסו להיות במצב הזה ולא לזרום עם זה למרות שאת לא שלמה עם זה...

לפחות כל הזמן הוא שאל אם אפשר, ובהתחלה כשאמרתי לו שעוד לא, אז הוא הבין.

אבל בכל זאת הוא לחץ, לחץ מתון אומנם אבל בכל זאת.

האמת, לי זה היה נראה שהוא בעצמו לא ממש מוכן לזה, אין לי מושג למה הוא לחץ למרות שהוא לא מוכן בעצמו.

בעצם, בטח שיש לי מושג - בנים :/

באחד הדייטים נפגשנו באיזה פארק, ואני פשוט ידעתי שאותו יום נגיע למצב של נשיקה.

הייתי בטוחה שאני מוכנה לזה, וכשהוא שאל אם אפשר אני פשוט נרתעתי.

כשאמרתי לו שאני לא מוכנה הוא נסוג, דיברנו קצת על כל מיני דברים, ואז הוא התחיל להגיד לי שזה לא מתאים ואין כימיה.

מה אפשר להסיק ממקרה כזה?

יומיים הייתי בדיכאון טוטאלי, בעבודה בקושי תפקדתי, בבית בכיתי הרבה.

כמובן רק בחדר שלי בלי שאף אחד יראה.

כל זה היה לפני 4 חודשים בערך.

לפני משהו כמו חודש, או חודש וחצי שלחתי לו אימייל, קיוויתי שאולי אולי יהיה מצב שננסה שוב.

כמובן שלא כתבתי לו את זה, אלא סתם שאלתי מה חדש אצלו, וכל מיני דברים כלליים שכאלה.

במשך שבוע רק חיכיתי לתשובה ממנו, בסופו של דבר התייאשתי.

אבל שבוע שעבר הוא שלח לי תשובה, ו... יש לו חברה.

הוא כתב שהוא מתנצל שהוא פגע בי, ושעכשיו הוא יודע איך להתנהג במערכת יחסים.

כמה נחמד לדעת שהייתי שפנת ניסיון שלו :/

אבל אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה - לפחות הייתי מאושרת לחודש.

האמת, מתאים לי בטירוף לחשוב ככה :)

בכל מקרה, אני מקווה להסיק מסקנות מהמקרה הזה.

אני חושבת שהמסקנה הכי חשובה היא - לא לעשות שום דבר אם אני לא שלמה איתו.

לפוסט הבא (שיהיה עוד שנה בערך P:), לפחות עם חבר רציני P: