שיר ישן

השבוע היה לי אחד הדייטים הכי טובים שהיו לי אי פעם, או ככה חשבתי לפחות...

בהתחלה חששתי כמו תמיד, ורציתי שרק יעבור כבר הערב, אבל אז נפגשנו.

בהתחלה ישבנו באיזה בית קפה בקניון בערך חצי שעה, ואז יצאנו לגן בחוץ.

העברנו שעתיים שלמות ביחד, בלי אף שתיקה מביכה אחת - זה לא קורה לי הרבה במיוחד לאור עובדת היותי בישנית ביותר.

אם לא הייתי צריכה לקום מוקדם יום למחרת היינו עוד יושבים ומדברים.

הוא ליווה אותי לתחנת האוטובוס, וחשבתי על ללכת ברגל כי זה קרוב אליי, ובשעות האלה עדיף ללכת ברגל מאשר לחכות לאוטובוס, והוא הציע לי ללוות אותי הביתה.

אני באמת נהניתי אותו ערב.

יום למחרת התלבטתי אם להתקשר? לסמס? כי ממש רציתי שזה ימשך, והייתי במתח.

בסוף החלטתי לסמס לו, אבל הבחור לא החזיר תשובה, אפילו -"לא ילך בינינו" או משהו כזה.

לא אימייל, בטח שלא טלפון, פשוט כלום :-(

זה ביאס אותי, אבל היה נדמה לי שזה עבר, עד היום שמשום מה זה הוריד לי את המצב רוח.

האמת, עכשיו שאני חושבת על זה, יש מצב שזה בכלל לא בגלל זה המצב רוח המגעיל הזה, יש מצב שזה פשוט בגלל שזה היום הזה בחודש.

תמיד סבלתי מכאבי בטן כמו היום, אבל אף פעם לא היו לי מצבי רוח שכאלה.

אני מניחה שאפשר להגיד - "ברוכה הבאה למועדון" :/

אוףףף, רק שיעבור המצב רוח המגעיל הזה, אני שונאת את זה.

רק שלא יהיו לי חלומות הזויים, החלומות שלי נורא מושפעים ממצבי הרוח שלי, או ממה שעבר עליי במהלך היום, ולרוב זה הזוי מפחיד או עצוב.