אז אני אפרוק אותם פה
הגיע הזמן שאני אניח את הקלפים על השולחן
ואתן את הסיפור המלא לגבי מה שהציק לי בזמנו...
תחילת כתה י"ב, טיול שנתי, נער שמעולם לא היה לו קשר עם בחורה מגלה פתאום שהוא מרגיש דברים מוזרים ל, הפלא ופלא, תלמידה מכתתו שלמד אתה במשך 3 שנים!...
הוא לא הבין מה עובר עליו הוא הבין רק שיש בו רצון עז להיות בקרבתה...
בטיול, זה לא כ"כ הלך אז הוא החליט לשאול חבר שלו (שמימים הפך להיות החבר הכי טוב שלו) שהיה ידיד שלה (שהסתבר לאותו בחור אח"כ שהיא רצתה אותו, כלומר את החבר הכי טוב של הבחור הנ"ל).
הוא המליץ להתרחק ככל האפשר ממנה, והביא סיפורי טרור ושבירת לבבות שאותן בצעה שיגבו אותו...
באותה תקופה, הנער לא ידע מה עובר על עצמו, הוא גם התחיל להאזין למוזיקה הנוראה מ *תחזיקו חזק* כוכב נולד 1, שהוא לא יכל לברוח ממנה באותה תקופה. כל השירי אהבה שהיו שמה למניהם... מה שבעצמו לא עזר
אותו הנער החליט להקשב לעצת חברו ולהתרחק ממנה
הסתבר לו שקל הרבה יותר להגיד מלבצע
עברו עליו מספר לא מבוטל חודשים דכאוניים שבהם אכל פחות, ישן פחות, ובכה יותר...
היה לו קשה נורא. אין לי מושג איך הוא עבר את זה, אבל לא נראה לי הוא עבר את זה לחלוטין
מה שהכי מוזר זה, שבעצם הוא בכה על כלום, לא היה כלום, ולא נברא, הכל היה במוח שלו - אז למה זה היה כזה קשה???
ישנם שרידי זכרונות עד היום...
והנער הזה, הוא אני...
לפני המקרה הזה, לא הערכתי מוזיקה כמו שצריך לדעתי,
וגם לא חשבתי בכלל שאני מסוגל לכתוב משו (שירים כלומר) בכלל...
עוד משו שאני לא אשכך... היינו מדברים פה ושם ב ICQ פעם היא שאלה אותי בערך משו כזה:
"מה היה המשהוא ששינה אותך הכי הרבה"
-"האהבה הראשונה"
"מישהיא שאני מכירה"
(אני שבאותה תקופה, לא עלה על ראשי לשקר לבחורה)
-"כן"
"אפשר לדעת מי"
-"לא"
כן, זה כאב...
אז זהו, זה מסתכם לסיפור הכי משמעותי שהיה לי בחיים....
כן אני מודע החיים שלי "מפוצצים" בארועים, אני יודע.
האק אומר לי שאני צריך להתעמת אתה
לדעתי זה הרעיון הכי גרוע שאני יכול לחשוב עליו
(לאזעזל, אני רוטט עכשיו, וזה לא בגלל שקר לי)
לילה טוב (או בוקר :/) נקווה שאני אצליח להרדם...
נ.ב: פאק פאק פאק איזה מגניב יריב חבוט אתה מלך עשית כזו עריכה מגניבה בתוך הבלוג, רולז!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
