דבר ראשון צר לי מבקרי (אני בספק שיש כאלה קבועים)
על כך שלא עדכנתי ככ הרבה זמן...
למעשה זה בד"כ טוב... היה לי חודש סבבה
מצאתי לי עיסוקים אחרים מלבד לחשוב על עצמי
והגעתי למסקנה מה שחשבתי כבר הרבה לפני...
לברוח, זה עוזר..... לפחות זמנית,
השאלה היא אם זה לא כמו להיות בקריז של גמילה מסמים... כאילו זה לא ופתר את הבעייה לקחת עוד מנה (לברוח מעצמי) אלא רק דוחה את הפתרון ...
ולמה שרציתי באמת לדבר פה...
אחד מהדברים שאני דוגל בהם, לפחות כלפי עצמי זה להיות כן עם עצמי, להשתדל לא להתנגד למי שאני, למה שאני מרגיש וחושב...
כ"כ הרבה פעמים אני מייחל מצד אחד להיות בנאדם אחר...
יש לי לא מעט מעלות טובות (האומנם אלו מעלות טובות, מה הופך אותם טובות? מי אמר את זה ולמה ...)
אבל יכולתי להסתדר גם בלעדיהם... אני רואה אנשים אחרים חיים בלעדיהם ,טוב, אולי בבורות ובניוון שכלי מושלם, אבל מסתדרים... ואין להם דאגות בחיים
לעומת זאת אני שוקע בבוץ שמשום מה אני שוחה (לא, לא טובע) בו תקופה מאוד ארוכה...
אוך, כמה שהייתי רוצה להיות מניאק ...
יש להם חיים קלים...
טוב, אני מניח שזה לעולם לא יקרה

Happiness is when
What you think,
What you say,
And what you do
Are in harmony...
(במקרה מצאתי תתמונה הזו בגוגל)
אדון_שוקו