איזה כיף שיש לי חתול פוטוגני!

הוא נראה בנאדם רגיל לחלוטין.

הוא הולך לרחוב, מחפש ילדים. הוא אוסף אותם עזובים, אומללים, שנזרקו, שאיבדו כל כיוון, ומביא אותם לביתו. ויש לו כבר המון ילדים.

הוא דואג להם, אוכל, מים, חיבוק. הם מעריצים אותו.

ואז הם גדלים והוא דורש מהם להחזיר לו טובה, והם מעריצים אותו, אז הם מסכימים. הוא מבקש מהם לעשות ילדים, ממש כך. להביא ילדים לעולם.

והם מעריצים, אז הם מסכימים.

יש תינוק, תעשו עוד אחד, ומהר, והוא לוקח להם את התינוקות, ומוכר אותם לאנשים שרוצים... ולא אכפת לו אם הם רעים, מסוממים, נרקומנים, אלימים או סתם אומללים שרק רוצים תינוק... הוא ימכור לכל דורש. והילדים שלו בוכים, הם רוצים את התינוק שלהם, אבל הוא מחליט. והם מעריצים אותו, אז הם מסכימים.

והוא לא מתעשר מכך, אבל זה בהחלט כסף קל בשבילו. קשה בשביל הילדים. שהם לא כל כך ילדים, אבל עדיין מעריצים אותו ומסכימים. אין להם כלום בעולם מלבדו, ולכן הם לא יברחו. הם שלו, והם יודעים את זה...

והוא נראה בנאדם רגיל חלוטין. 

מעניין למה כשאותו הדבר בדיוק קורה עם בעלי חיים, כמעט אף אחד לא מזדעזע.