לצערי לא ניצלתי את הקורס הזה כמו שהייתי צריכה, הגעתי עם ביטחון כלשהו בתפירה ואיבדתי אותו במהלך הקורס. השתפרתי אמנם בציור ובתפירה ולמדתי להכין גזרה, אבל הבגדים שתפרתי לא היו לטעמי. פעם אחר פעם אחר פעם...
אז איבדתי את הביטחון והחשק לתפור. נתתי לעצמי לא לחשוב על זה יותר מדי ופשוט זנחתי את התפירה.
לפני כמה חודשים התחשק לי לתפור. בדים יש, אביזרים וחוטים יש, וגם 2 מכונות שמשוועות ליחס. לקחתי דף, ציירתי חצאית. מדדתי את עצמי, הכנתי גזרה, השתדלתי ללכת לפי הכללים. גזרתי את הבד, ניסיתי לחשוב מאיפה מתחילים, וחשבתי וחשבתי וחשבתי... ופשוט לא ידעתי מה עושים עם ערימת הבדים הגזורים הזו. בקורס הייתי שואלת את המורה והיא היתה מיד מראה לי בפשטות איפה מתחילים ואיפה מסיימים.
אבל עכשיו אין את מי לשאול, אז הנחתי את זה בצד ושכחתי מזה למשך חודשיים.
השבוע בעקבות המצב הבטחוני לא עבדתי והחלטתי לנצל את ההזדמנות לנסות לתפור את החצאית (כי כבר כמה אפשר לבזבז את החיים מול היוטיוב?).
לקחתי את הבדים, ושוב ניסיתי לחשוב בהיגיון מאיפה להתחיל. איכשהו הצלחתי למצוא כיוון.
ואז מסתבר שגזרתי את הבטנה בכיוון לא טוב של הבד שגם ככה לא קל לעבוד איתו... אז גזרתי מחדש. הפעם גזרתי בטנה כפולה (עם בד מיוחד שמחזק את הבד הרגיל), תפרתי, יצא בסדר. מדדתי. שיט. זה קטנצ'יק!
למרות שהתעצבנתי לא התייאשתי כהרגלי, וניסיתי לחשוב איך אני ממשיכה. הפעם החלטתי לשנות את הגזרה של הבטנה. גזרתי מחדש (בפעם השלישית!), השתמשתי גם בבד שכבר גזרתי כדי לא לבזבז יותר מדי עם קצת תפרים פה ושם כדי שלא יתפורר לי בידיים D:
ואז התחלתי לתפור, ולמרות שלא היה לי מושג בדיוק מה התהליך ניסיתי לזרום עם ההיגיון. הבד של החצאית היה שקוף, והייתי חייבת שכבות כפולות כדי שלא יראו לי את התחתונים . תפרתי, ופרמתי, ולא יצא טוב, ושוב פורמים, ושוב תופרים, ואוברלוג, והמכונה נתקעת, ונגמר החוט, ומשחילים מחדש, ושוב גוזרת ושוב פורמת (וכל זאת עם אזעקות שמפריעות ברקע)... ככה במשך 3 ימים, כשבכל ערב אני משאירה את חדר התפירה (שמתפקד גם כחדר שינה של הכלבים שנהנו מאוד להסתכל עלי עובדת) מבולגן ועמוס בדים גזורים.
היום התעוררתי מאוחר יותר ממה שאני רגילה, ומיד המשכתי לעבוד על החצאית. כבר הגעתי לשלב שבו יש צורה! כל שלב שסיימתי ריגש אותי יותר, וכל בעיה שהצלחתי לגבור עליה העלתה את הביטחון... ואחרי 6 שעות מפרכות הצלחתי לסיים סופית את החצאית!
גיהצתי קלות, ניקיתי חוטים, מדדתי (טיפונת גדולה, צריך הצרה קלה), אבל היא פשוט מהממת.
ללבוש עיצוב שלי תמיד הלהיב אותי. בקורס כל הבגדים שתפרתי לא אהבתי וזה גרם לי לרצות לבכות. והיום כשמדדתי בגד שתפרתי והרגשתי שזה 100% שלי! זו אני! וזה מדהים! וואו, אני פשוט שמחה שלא וויתרתי על זה.
היא אמנם לא מושלמת ואני רואה כמה טעויות נסתרות פה ושם, אבל בגדול החצאית לבישה ויפיפיה ומיוחדת
נו איך?
מסקנה - לא להתייאש. להמשיך גם כשנראה שזה לא מסתדר ולהאמין בעצמי! אני יכולה לתפור ויכולה להיות טובה בזה, פשוט לא לוותר ולא להתייאש!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נטענאלה.
. תפרתי, ופרמתי, ולא יצא טוב, ושוב פורמים, ושוב תופרים, ואוברלוג, והמכונה נתקעת, ונגמר החוט, ומשחילים מחדש, ושוב גוזרת ושוב פורמת (וכל זאת עם אזעקות שמפריעות ברקע)... ככה במשך 3 ימים, כשבכל ערב אני משאירה את חדר התפירה (שמתפקד גם כחדר שינה של הכלבים שנהנו מאוד להסתכל עלי עובדת) מבולגן ועמוס בדים גזורים.
