עוד כמה שעות ועוברים לשנה אזרחית חדשה. הייתי רוצה לסכם את השנה שעברה עלי בעזרת הפוסטים שטרחתי לכתוב השנה (לא הרבה למען האמת).
בפברואר 2013 - כתבתי על כך שאני רוצה חבר, שנמאס לי מחוסר הביטחון והפחדנות שלי. די שכחתי מהפוסט הזה ומהרצון העז שלי לבן זוג, אבל איכשהו בזמן שהייתי הכי רחוקה מהבית ומכל מה שמוכר הצלחתי להגשים את המטרה. אמנם בארץ זרה, וזה היה קצר ולא ממומש מספיק, ועדיין חוויתי לא מעט והשתחררתי ולמדתי להכיר את עצמי במקומות חדשים.
במאי 2013 - הגשמתי חלום! דיברתי עם UKISS! בין להקות הקייפופ האהובות עלי ביותר. וגם עם האנביול ואריק נאם המנחים המדהימים. זה היה מדהים ומרגש והרגיש לא אמיתי. תמיד הלהקות שאנחנו מעריצים מרגישים רחוקים מדי ובלתי מושגים. מה שמדהים זה שפגשתי את יוקיס חצי שנה אחר כך בקוריאה! הזכרתי להם מי אני והתרגשתי מלדבר עם איליי פנים מול פנים. וגם פגשתי באמצע הרחוב את האנביול - המנחה של התוכנית!
בחודש זה גם עברתי תקופה קשה וכואבת עד מאוד. החתול שלי מת. פיטר האהוב והקטן שלי, הילד שלי, האוצר שלי, מת...
ביוני 2013 - כתבתי על כך שהפסקתי לשמור נגיעה. קראתי לשמירת נגיעה ארון, כי באמת הרגשתי שאני יוצאת מאיזשהו ארון של דת. אמנם לא חזרתי בשאלה ואני עודני מאמינה אבל קצת פחות מקפידה מפעם, מרשה לעצמי קצת יותר. הפוסט גם הגיע למומלצים .
באוגוסט 2013 - כתבתי פוסט עם רשימת לעשות (רשימה שפרסמתי עוד ביוני, אבל פרסמתי שוב כדי לראות את ההתקדמות).
מתוך הרשימה:
להוציא טופס ירוק - הוצאתי רק לפני חודש.
לסיים דמויות UBEAT מפימו - לצערי מעולם לא סיימתי את הדמויות. רציתי לסיים, לארוז יפה, ולקחת איתי לקוריאה לתת לבנים באופן אישי. אבל לא האמנתי שבאמת אפגוש אותם (ודווקא כן פגשתי!)
לעבור את הניתוח - מדובר בניתוח פלסטי (הקטנת חזה) שתמיד רציתי. אפילו קבעתי תור להתייעצות, ואיכשהו כשישבתי בתוך החדר מול רופא מנתח שרק אמור להתחיל איתי את התהליך, קפאתי במקום, התחלתי לרעוד ואמרתי לו שאני מתחרטת. יצאתי מהחדר וגמרתי בליבי לשכנע את עצמי שזה ניתוח מיותר. היום אני כבר לא רוצה לעבור את הניתוח. שכנעתי את עצמי שהגוף שלי בסדר גמור כמו שהוא, שאם אלוהים ברא אותי ככה אז יש לזה סיבה, ושאפשר להיות יפה ומקסימה גם בלי ניתוח פלסטי.
להיות בהופעה של סיי - זוכרים שפרסמו שסיי יגיע לארץ? עדיין כואב לי שקניתי 2 כרטיסים ושההופעה לא התקיימה ושמעולם לא קיבלתי את ה500 שח שלי חזרה, ושבעצם גנבו אותי. ואפילו שפניתי למועצה לצרכנות, מעולם לא חזרו אלי . מדהים איך במדינת ישראל אפשר לעבוד על אנשים ואין מי שיעזור. לא משטרה, לא מועצה לצרכנות, לא כלום.
לארגן את הטיול לקוריאה - אירגנתי! היה מדהים! הגשמת חלום!
לתקן את המסך של האייפון - תיקנתי! בעצמי!
למצוא בית לבאוזי החתלתול - השנה הצלתי חתלתול. הגיע אלי בגיל 3 שבועות, מסרתי אותו כשהיה בן חודשיים וקצת. חתול יפיפה, אבל מטורף לחלוטין. באותו הזמן אימצה אותי חתולת רחוב בהריון (שכנראה היתה חתולת בית שננטשה). קראתי לה מינזי. גם היא היתה משוגעת. תקפה את הכלבים שלי וגם אותי והשאירה לי צלקות יפיפיות שניה לפני שטסתי לחו"ל. כיום יש לי 2 חתלתולות לשושלת מינזי שבקרוב יעוקרו וישארו לשכון בחצרי.
ספטמבר 2013 - הצלחתי סוף סוף לכתוב פוסט פרידה מפיטר החתול המתוק שלי. עדיין הלב כואב לי מאוד ואני תמיד אתגעגע אליו. אני לא חושבת שהחור הזה יצליח להתמלות בזמן הקרוב. כשנפרדתי מהחבר וראיתי פתאום צדדים מאוד מכוערים שלו, העברתי המון זמן במיטה מחבקת בובה ובוכה... בעבר, בזמנים שהיה לי קשה, פשוט חיבקתי את פיטר וככה לא הייתי צריכה לבכות כי היה לי אותו לא משנה מה. עכשיו אין לי אותו יותר
כתבתי גם פוסט טרום טיסה לחו"ל. איחלתי לעצמי שלא אתחרט על כלום ושאהנה מכל רגע. כיף לקרוא את הפוסט ולראות עד כמה שהמציאות עלתה על כל תכנון אפשרי.
תלבושת קוריאנית מסורתית
נובמבר 2013 - כותבת פוסט על האהבה הראשונה שלי. בחור קוריאני. משעשע שכל כך הרבה זמן אני מאוהבת בקוריאה ובתרבות הקוריאנית וכמובן בבנים הקוריאנים וביופי והאסתטיות שלהם, ולא באמת חשבתי שאחווה את קוריאה עד כדי כך. וחוויתי. ואני מאושרת שהיה לי חבר ושבזמן כל כך קצר הספקנו כל כך הרבה. ואני מרגישה בוגרת ובשלה יותר גם להכיר אנשים בארץ, ומאחלת לעצמי למצוא אהבה.
וכמובן שאני אחזור לקוריאה אולי ב2014 ואולי ב2015. העיקר שאני אחזור! חזרתי נטע בטוחה יותר וגאה יותר ואני די שמחה שהזזתי משהו בחיים שלי.
דצמבר 2013 - סוגרת את השנה עם פוסט לא נעים מלא בהתלבטויות על הזוגיות שהיתה לי - בחורה יהודיה ודתיה, עם בחור לא יהודי. עכשיו אני קצת אחרי כל הדרמה, ואמנם קיווינו להישאר ידידים אבל זה לא כל כך מצליח. הפסקתי לחוות לב שבור והספקתי לראות בו צדדים פחות מקסימים באישיות שלו. אני שמחה על הזמן שהיה לנו יחד ושמחה שזה נגמר מוקדם מאשר מאוחר, אבל עצובה שלא יכולנו להמשיך עם זה ושהדת נצחה את הלב. גם הפוסט הזה הגיע למומלצים! תודה רבה.
לסיכום - 2013 היתה שנה מוצלחת לפרקים, וכואבת להחריד לעיתים. התבגרתי הרבה. גיל 23 היה מלא רגעים מיוחדים ומוזרים ומביכים ועצובים. מאחלת לעצמי שנה עמוסה עוד יותר, שאמצא אהבה, שאמצא את עצמי, שאצליח לעשות כל דבר שאתכנן!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נטענאלה.
.
. מדהים איך במדינת ישראל אפשר לעבוד על אנשים ואין מי שיעזור. לא משטרה, לא מועצה לצרכנות, לא כלום.
תלבושת קוריאנית מסורתית