איזה כיף שיש לי חתול פוטוגני!

איך מוצאים אהבה? אני לא רוצה ורוצה בו זמנית. אני לא רוצה מישהו שיתחתן איתי, אני רוצה מישהו שיהיה שם ושיאהב אותי ושיהיה החבר הכי טוב וכתף ואני אהיה בשבילו בדיוק אותו דבר.

שיהיה חשוב לי ואני אהיה חשובה לו. ואולי באיזשהו שלב אני גם ארצה להתחתן.

אני רוצה אותו משכיל, שיצליח להצחיק אותי, שיאהב את אסיה ושלא יהיה סגור לסגנונות מוזיקה שונים (נו, אני מכורת קוריאה וקייפופ. מה לעשות!?).

שיהיה ספונטני ושיגרום לי להיות ספונטנית.

שיאהב חיות, שיאהב את ישראל, שיאהב להתנסות בדברים חדשים.

שיהיה קצת טמבל כשצריך, שיאהב אוכל. שלא יהיה מאצ'ו, שיהיה מטופח. שיאהב בריאות ושלא יעשן, שיעשה כושר כי זה בריא ולא כי הוא רוצה להיות שווה אש מגיל 6.

שיהיה עדין, שיקשיב לי, שיסתכל עלי במבט מעריץ.

שיזרום עם השטויות שלי ואני אזרום עם השטויות שלו.

הוא לא חייב להיות שרירי, לא חייב להיות רזה מדי. אבל שלא יהיה שמן מדי. שיהיה רגיל.

ולא אכפת לי אם הוא נמוך או גבוה. כי אני 150, ואני לא יכולה לדרוש יותר מדי במצבי .

אה, וכמובן - שיהיה יהודי, שיאמין באלוהים, ושלא יצביע מרצ.

זהו, זה הכל. 

זאת הרשימה שלי.

ואני קסומה ומדהימה (אני לפחות מנסה לשכנע את עצמי ככה). ויש לי תלתלים אדומים. 

אוח, אילו רק קוריאנים היו יהודים