איזה כיף שיש לי חתול פוטוגני!

הבלוג שלי קיים מזה כ10 שנים, ולמרות שבשנים האחרונות לא טרחתי לעדכן יותר מדי, הוא עדיין מרגש אותי ומזכיר לי נשכחות.

בימים אלה אני עסוקה בכתיבת יומן של החופשה האחרונה שלי, כותבת ממש, מחברת ועיפרון. זה מהנה יותר מפעם. 

בעבר הייתי מתרגשת מכתיבה בבלוג, כי זה יומן אלקטרוני וזה נגיש ונח ואני יכולה לראות מה כתבתי לפני 7 שנים מבלי להתאמץ.

עדיין כל זאת ואין בי את הרצון לשתף את הבלוג ואת הקוראים המעטים שבו בקורות חיי (שמעולם לא היו מעניינים ומרתקים במיוחד).

אז אני נפרדת באהבה גדולה מישראבלוג

משאירה את הבלוג כי הוא אהוב ויקר

אבל מוותרת על הכתיבה העתידית בו

היה נעים, נתראה בשמחות