נורא בא לי מגנום לבן ואין לי רעיון לכותרת בכל מקרה.

לפעמים אני נכנסת לבלוג שלי ומתאכזבת כשאני רואה שלא עדכנתי.

אני מתגעגעת. והוא עדיין משפיע עליי סעמק. מילה אחת של קנאה ממנו יכולה לעשות לי את היום, וההתעלמות הכי קטנה שלו יכולה להרוס לי את היום.

אני עולה עכשיו עם אריאל אבל כל הזמן מפחדת שגם הוא יעזוב. איזה משפט ילדותי זה, "כולם עוזבים אותי".

יש עליי לחץ רציני עם כל הבגרויות ואני שונאת את עצמי על זה שאני לא מצליחה להתמודד עם זה. יש לי בעיות בבטן, כאבי גב, ראש, אוזניים, שיניים, ואני עייפה כל הזמן.

אני שונאת את זה שאני כזאת לחוצה.

אני שונאת את זה שאני כפייתית.

נראה לי שאני היפוכונדרית, באמת, כל יום אני מוסיפה לעצמי מחלה חדשה...

אני צריכה ללכת לרופא שיניים דחוף, יש לי כאבי שיניים רציניים, החניכיים שלי מדממות מידי פעם והכל שם נורא כואב אם אני אוכלת משהו קר או חם.

אני לא יודעת מה מכל הכאבים שלי פסיכולוגי ומה באמת שם.

אני רוצה לברוח.