לבד בעולם-סיפור בהמשכים

בפרק בקודם-
"אני בהריון, " אמא פתאום אמרה.

פרק 7. D:
"מה?!" צרחתי.
"ואווו ! באמת? יאא מזל טוב אמא !" יעל אמרה וחיבקה את אמא.
הראש שלי כאב הכל קרה כלכך מהר !!
הלכתי לחדר וסגרתי את הדלת.
ישבתי על המיטה ואני לא בטוחה אם הייתי שמחה או לא.
"אורוש?" אמא אמרה ודפקה על הדלת.
"מה?"
"יש לך אורח.."
פתחתי את הדלת והינה אריאל. (:
"מה אתה עושה פה?" אמרתי .
" סתם ... לא יודע ..."
"חחח טוב..."
נכנסו וישבנו בחדר שלי על השטיח.
"אז..?" הוא אמר.
"אז מה? "
" את רוצה לספר לי משהו...?"
"אממ...אמא שלי בהריון.."
"באמת? מזל טוב. ! אבל לא זה... אולי משהו אחר? "
"אמ..... לא...למה?"
"כי סיננת אותי לפחות 10 פעמיים היום !"
"מה? התקשרת?"
בדקתי את הפלאפון והינה 13 שיחות מאריאל.
"אופס.." אמרתי.
"חחח לא נורא. "
"למה התקשרת? זה היה דחוף?"
"רציתי להגיד לך ש...שנראלי שזה לא עובד."
"מה לא עובד?"
"אני ואת..."
-לא זה כבר יותר מידיי !! O: -
"מההההההה??? "
"תרגעי...פשוט..."
"למה החלטת את זה?? עשיתי משהו?"
"לא , אני סתם ... אני פשוט..."
"מה?"
"מאי... שהלכת היא התקשרה אליי."
"ו...?!"
"והיא אמרה לי כל מיניי דברים ."
"כמו...?!"
"כמו שהיא נפרדה מחבר שלה בשבילי ושאני ממש מתוק ושהיא מצטערת....."
"אתה חברה שלה ?!"
"כן.... "
"מהההההה? חתיכת ...... דפוק!" צרחתי והעפתי אותו מהחדר שלי וסגרתי את הדלת.
"אעעעעעעעעה אני מתחרפנת ! " אמרתי לעצמי.
הוא ומאיי ?!?!?!?!?! מההה????????

"מאמי הכל בסדר?" אמא טיקטקה לי על הדלת.
"לכי מפה, עזבי אותי עכשיו..."
"תפתחי לי שנייה את הדלת ...."
פתחתי.
"אני חושבת אורוש... שאת צריכה עזרה."
"הא?"
"גיל ההתבגרות זה גיל לא קל. וזה לא בושה לעבור אותו אם קצת עזרה !"
"מה?!"
"אני רשמתי אותך לפסיכולוגית ..."
"אמאא !!! מהה?? אני לא צריכה פסיכולוגית ! אני בסדר גמור . ! אני ממש לא רוצה
לדבר עם אישה זרה שאני בכלל לא מכירה . ! "
"תרגעי ... זה רק לטובתך ! "
"אוווף איתכם אתם פשוט לא מבינים כלום! במקום לעזור אתם רק מחמירים !"

צרחתי ויצאתי בריצה מהבית .
לאן עכשיו? לא יודעת .... לאן שהרגלים יקחו אותי...

בפרק הקודם -
"אריאל, איפה אתה..." לחשתי , וזה היה הדבר האחרון שזכרתי.

פרק 6. D:

קמתי בבהלה נוראית פתאום ומצאתי את עצמי שוכבת עדיין במיטה של אריאל והוא מחבק אותי.
השעה הייתה 5 בבוקר.
איזה הקלה הרגשתי  שגיליתי שזה היה רק חלום , חיבקתי את אריאל חזק והתחלתי לבכות בשקט.

-צוהורים-
רק בשעה 13:00 קמתי , וגם אריאל.
שכחתי מהחלום שהיה לי והרגשתי דווקא שמחה....
"ישלך טלפון.." אריאל אמר כששמע שמישהו מתקשר אליי.
"הלו?" אמרתי.
"אורוש , זה אבא תשמעי שנייה את יכולה לחזור הבייתה עכשיו?"
"למה , מה קרה?"
"כלום , אני ואמא צריכים לדבר איתך ..."
"איתי? מה עשיתי?"
"לא עשית כלום . פשוט בואי עכשיו." הוא אמר וניתק.
"ההורים שלי צריכים לדבר איתי. " אמרתי לאריאל .
"נקווה שתעברי את זה בשלום.." הוא אמר וחייך .
"זה לא מצחיק" חייכתי .
"חחחחח אז למה את מחייכת?"
"סתם כי באלי. "
"ברור... ללוות אותך קצת לבית שלך?"
"כן יאללה בוא."
שמנו נעליים ויצאנו לכיוון הבית שלי.
אריאל ליווה אותי חצי מהדרך ואז הוא אמר שהוא לא יכול ללוות אותי
יותר כי הוא עדיין בפיג'מה ...
"נו אז מה מי רואה אותך כבר?" אמרתי וצחקתי עליו .
"חחחחח מה מי רואה אותי !?"
"נו...בבקשה?"
"טוב.."
"באמת? "
"לא."
"אוח נו יזבל."
"חחחחח ביי "
"ביי"
הוא נתן לי נשיקה ארוכה וחיבוק והלך.
התחלתי לחשוב מה מחכה לי בבית.
הגעתי לבית שלי ופתחתי את הדלת, אבא ואמא ישבו שנייהם על הסלון.
"יופי הגעת תקראי לאחותך מהחדר שלה ובואו לסלון" אבא אמר
"מה קרה??"
"כלום אורוש לכי תקראי לה ונספר לכם יחד."
עליתי לחדר שלי ושמתי את התיק לייד המיטה.
דפקתי על הדלת של אחותי יעל .
"יעל בואי לסלון אבא צריך אותנו !" צרחתי .
"עוד 5 דקות !" היא נשמעה עייפה
כנראה הערתי אותה XD
"לא נו בואי ..."
היא יצאה מהחדר והשער שלה נראה כמו עפיפון.
"ואו את נראת משגע.." אמרתי.
"אוייש שתקי כבר." היא אמרה וחייכה אליי.
"את נראת כאילו עבר עלייך משאית..." צחקתי עליה.
"אהה אור ! "
"חחחחח טוב .."
דרך אגב - יעל זאת אחותי הגדולה היא בכיתה י'א.
היא בלונדינית ועניים ירוקות .
היא ערסית לצערי אבל אני אוהבת אותה. :)
ירדנו שתיינו לסלון.
"מה המהומה ?" יעל אמרה והתיישבה לייד אמא.
"טוב, אז ככה... אני ואמא...."
"מתגרשים ?!!!!" צרחתי .
"חחחחחחחחחח לא חמודה, עדיין לא הגענו למצב הזה.." אבא צחק
"אני בהריון, " אמא פתאום אמרה.

בפרק הקודם-
ישבתי לייד אחד הבניינים והתחלתי לבכות.

פרק 5. D:
היה חשוך, וקר . ישבתי שם קופאת מקור עם מכנס קצר וגופיה.
רציתי להכנס לתוך אחד הבניינים אבל הכל היה חשוך מידיי ומפחיד.
"מה את עושה פה?" פתאום שמעתי מישהו צועק.
הרמתי את הראש מהר וראיתי 3 נערים בניי 17 לפחות.
"אני...." לא ידעתי מה לומר. פחדתי שהם יעשו לי משהו.
"טוב היא קפואה בוא נקח אותה." אמר אחד הנערים.
"כן." אמר השני.
"בואי " הוא אמר לי והרים אותי טיפה לעזור לי לעמוד.
לקחתי את התיק שלי והתחלתי ללכת אחרייהם.
אני לא בטוחה מה עבר לי בראש שהלכתי אחריי 3 נערים שאני לא מכירה.
הגענו לבית של אחד מהם. היה רק מזרון על הריצפה ,
נרגילה בצד שמיכה דקה על המיטה מבולגנת
והמון פיצוחים ובקבוקי בירה .
"אני צריכה ללכת" התחלתי לפחד.
"למה המסיבה רק התחילה!!" אמר אחד מהם והחזיק אותי ביד.
לא הצלחתי לזוז כמה שנאבקתי בו. ואז בא הילד השלישי עם זריקה.
"לא תזוזי , זה לא יכאב." הוא אמר וחייך אליי.
"לא!! דיי ! תעזבו אותי! תתרחק מימני !" צרחתי כמה שיכולתי.
הדבר האחרון שאני זוכרת זה שקמתי בבוקר ערומה על המזרון הזה.
התחלתי לבכות חיפשתי את הבגדים שלי.
קמתי בשקט לא להעיר אפחד ולקחתי את הבגדים שלי
התלבשתי מהר וברחתי .
התחלתי לרוץ אבל אז חטפתי כאב ראש נוראי.
כאב לי ביד ומצאתי נקודה כזאת אדומה,
כנראה איפה שהם הזריקו לי את הזריקה.
כאב לי הראש הכל הסתחרר. לא הצלחתי
לזכור מה קרה אתמול בלילה.
ישבתי על המדרכה והחזקתי את הראש.
"הינה היא !!" פתאום שמעתי את הקול של אחד מהנערים.
הכל היה שחור לא ראיתי כלום התחלתי לזחול
על המדרכה בתקווה שאני לא אתקע במשו.
ואז אחד מהנערים תפס לי את הרגל ומשך אותי.
"לא דיי !" צרחתי והתחלתי לבכות.
"הצילו מישו בבקשה!"
"שתקי כבר !" הוא אמר והעלה אותי בכוח חזרה לדירה שלהם.
הכל הסתחרר לי לא הבנתי מה קורה.
הרגשתי מישו עולה עליי ומנסה להוריד לי את הבגדים.
בעטתי בכל מה שזז צרחתי כמו משוגעת.
"תביא עוד קצת מהחומר." אחד מהם אמר.
ידעתי שאם הם יתנו לי את החומר אני בחיים לא אצא מפה.
אני אקום שוב עם סחרחורות רק יותר גרוע.
"לא ! בסדר אני העשה הכל ! בלי הזריקה" צעקתי תוך כדיי שבכיתי.
אחד מהם נשכב עליי והתחיל לנשק אותי בצוואר
המשכתי לבכות.
"ששש... תרגעי.." הוא אמר וליטף אותי.
"אל תגע בי." אמרתי וניסיתי לברוח.
הוא תפס אותי ומשך אותי חזרה אליו והתחיל להפשיט אותי.
הוא נגע בי בכל מקום אפשרי והעביר בי צמרמורת נוראית.
לא הצלחתי לראות אבל כן ראיתי את אחד מהם מתקרב אליי אם זריקה.
"לא בבקשה לא !" אמרתי..
"תרגעי זה רק לטובתך...תאמיני לי , את לא רוצה לזכור מה שאנחנו הולכים
לעשות לך היום. " הוא אמר וחייך אליי.

"אריאל, איפה אתה..." לחשתי , וזה היה הדבר האחרון שזכרתי.