לבד בעולם-סיפור בהמשכים
סיפור בהמשכים ממכר שמספר על חיים של ילדה . |
| 12/2010
פרק 4. D:
בפרק הקודם-התקרבתי אליו בזמן שהוא היה בלי חולצה להתחלתי ללטף לו את הגב ולחבק
אותו מאחורה.
ואז פתאום...פרק 4 . D:ואז פתאום אריאל הסתובב אליי ונתן לי נשיקה קטנה.
הוא שם חולצה והתיישב על המיטה שלו.
"איפה אני ישנה?" זה הדבר היחידי שחשבתי עליו. אין מצב שאנחנו ישנים באותו מיטה.!
"אמ...פה?" הוא אמר והצביע על המיטה שלו.
"ביחד איתך?" 
"חחחחח אל תדאגי אני מבטיח לא לעשות לך כלום ; ) "
"חחחח לא ...זה לא זה.. סתם לא יודעת .. :) "
"את מעדיפה שאני אשן בסלון?"
"לאלא...זה בסדר" כן העדפתי שהוא ישן בסלון ...אבל לא יכלתי להגיד לו את זה XD
נשכבתי בשמיכה וניסיתי להצמד כמה שיותר רחוק מהצד של אריאל , עוד שנייה נפלתי לריצפה . :P
"למה את כלכך בצד?" הוא שאל.
"אני לא...אני באמצע.."
"חחחח את רועדת...את מפחדת מימני?"
"לא...סתם קר לי..."
"את רוצה בגד חם או משהו?"
"לאלא...אני אתחמם בשמיכה :) "
"בואי..."
"לאן? X_X"
"חחחחח תתקרבי אליי."
התקרבתי וניצמדתי לחזה שלו. הוא הניח את הסנטר שלו על הראש שלי וחיבק אותי.
כבר לא היה לי קר, זה היה נעים. אבל התרגשתי יותר מידיי שהמשכתי לרעוד.
"את עדיין רועדת...את בטוחה שאת לא רוצה משו חם?"
"בטוחה.. D:"
ככה נרדמנו, ב-9 בבוקר קמתי . התרחקתי מימנו בזהירות שלא יתעורר, לקחתי את התיק שלי
ושמתי נעליים.
השארתי לו פתק:
אני מצטערת אבל אני חייבת ללכת הבייתה מוקדם. היה לי כיף אתמול 3>
התקשרתי לאמא שתבוא לקחת אותי אבל היא לא ענתה.
ניסיתי לאבא אבל הוא היה בתפוס.
התחלתי ללכת ברגל, חשבתי שאני מכירה את הדרך...טעיתי.
הגעתי לרחובות מוזרים ומפחידים ולא ידעתי לאן לפנות, הכל נראה לי אותו דבר. הכל מוקף
בניינים גבוהים ונטושים ומכוערים.
ניסיתי שוב להתקשר, אבל נגמר לי הסוללה.
"מה עושים? טוב תרגעי... " אמרתי לעצמי. 
התחלתי ללכת , אחר כך לרוץ .
התחיל קצת להחשיך ולא הבנתי כמה זמן אני כבר פה..
ישבתי לייד אחד הבניינים והתחלתי לבכות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
noa_=D