כתבתי עכשיו איזה 20 שורות, ובסוף הבנתי שזה בכלל לא מה שרציתי לכתוב.

אז מחקתי והתחלתי מחדש

אני חושבת שכל המחשבות שרצות לי בראש בעצם מוכיחות לי שאין לי כלום.

יש לי המון אופציות והמון תוכניות,

אבל עם כל הצון העז שלי לכך שאני אדם של מעשים,

אני לגמרי יכולה להגיד ביגון וצער רב שאני אדם של מילים, או לפחות נהייתי.

אולי זה ישתפר מתישהו, אולי לא

אקשלי ממש לא אכפת לי יותר מידי מה יהיה איתי, אני עוברת את השבוע בקושי, יודעת מה אני צריכה להשיג,

ודוחה מטרות משבוע לשבוע..

סו כאילו דיי .

עד סוף שבוע הבא, ואם לא, שימו אותי על המוקד ! :

*למצוא עבודה

*ללמוד למבחן הבא (לא בולשיט בכלל, לימודים זה חשוב דודס!)

*למצוא למוטי דירה

הו שיט חשבתי שיש לי הרבה יותר דברים לעשות, כנראה שלא.

בכל מקרה, העבודה זה עניין של חיים ומוות.

וויש מי לאק