אני גאה להכריז כי הבלוג משנה את מספרו.

קוראיי המסורים מוזמנים להכנס ולהתעדכן:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=10003

בהמשך לחיפושיו של ז' אחר זיון, הוא סיפר לי על חברה של האקסית שלו (שכשהוא הכיר אותה לא הייתה חברה של האקסית שלו) שהוא רוצה לצאת איתה. היו איזה כמה קטעים איתה מאז שהיא התחברה לאקסית אבל לא שמעתי עליה יותר מידי.

אתמול היה יום הולכת לידיד משותף שלנו, אז קבעתי עם ז' שנפגש אצלו ונלך ביחד כי הוא גר לא רחוק ממנו. להפתעתי הרבה הצטרפו אלינו החברה של האקסית (נקרא לה מעכשיו "הנעל") ועוד איזה חברה משותפת שלהם.

בדרך לבית של הידיד זוג הנעליים דיברו אחת עם השניה על שטויות. בהתחלה התעלמתי כי כעסתי על ז' שאיחר (כשהוא נסע להביא את הנעליים) אז לא שמתי לב לכמות השטויות שיצאו להן מהפה.

הגענו לבית של הידיד. דירה ממש נחמדה וגדולה, ובסלון יש שולחן ביליארד.

כולם הגיעו, התיישבנו, דיברנו, שתינו, והתחלנו לשחק.

איך שהתחילו לשחק ביליארד הבנתי כמה הנעל הזאת באמת נעל. היא אמרה כאלה שטויות, והתנהגה כמו הפוסטמה הכי מפגרת שבחיים שלי ראיתי. ואני לא צוחקת כשאני אומרת שהנעל שלי יותר חכמה ממנה.

כמה ימים לפני זה סיפרתי ל-ז' על מישהו ששכבתי איתו מהלימודים.

הסיפור איתו הוא שיש לנו ידיד משותף מהטכניון, אז הוא התחיל לדבר איתי בפייסבוק (בתקופה שעוד הייתי משתמשת בו) ולא הצלחתי לקשר בין התמונות שהיו שם לבין מי הוא באמת, אז הסכמתי ללצאת איתו. הלכנו לבר לשתות בירה ואחרי שהבנתי שאין באמת על מה לדבר איתו, אמרתי לעצמי שטוב כבר אין לי מה להפסיד אז עליתי אליו לדירה ושכבנו. מאז אנחנו לא מדברים חוץ מ"שלום שלום" כשאנחנו נפגשים במעבדות מזדמנות (כן, היה עד כדי כך גרוע).

אז כש-ז' הבין במי מדובר הוא התחיל לצחוק עליי שאיך יצאתי עם מישהו כזה טיפש ולא לרמה שלי ודברים כאלה. אחרי זה הוא מתפלא שאני לא מספרת לו שום דבר אישי..

אז נחזור לסיפור שלנו. אחרי שהבנתי איזה פוסטמה הנעל, אמרתי ל-ז' בזמן שהנעל יושבת על הברכיים שלו "כן, העיקר אתה צחקת עליי".

לקח לו רגעים ספורים להבין על מה לעזאזל אני מדברת ואז הוא ניסה לתרץ "כן אבל הוא לומד הנדסת חשמל! הוא לא אמור להיות ככה". בהתחלה לא היה לי נעים כי פחדתי שהנעל תבין שאנחנו מדברים עליה, אבל אז חשבתי לעצמי שהיא יותר מידי נעל והיא לא תצליח לקשר בין השניים.

החלק שהכי בילבל אותי היה כש-ז' אמר שזה מה שהוא מחפש.

נו אני בחיים לא אבין את זה.. איך אפשר לצאת עם מישהו כלכך מפגר?? איך? תסבירו לי!

על מה לעזאזל הם יכולים לדבר בדייט?

הייתי מבינה אם כל מה שהוא היה מחפש זה סקס. בסקס לא איכפת לי כמה הבן אדם אידיוט. אבל איך אפשר לצאת עם מישהו כזה?

אולי אם הקטע של גברים זה שהם רוצים נקבות מטומטמות אני צריכה להתחיל לשחק אותה מפגרת?

נעזוב לרגע את הקטע של הנעל..

במשך השבוע האחרון כשכל פעם שיצאנו באתי עם רכב נפרד וחתכתי מוקדם, ז' שיגע אותי שאני אספר לו לאן אני הולכת, ולא רציתי לספר לו על עניין הזנות כי לא היה לי כוח שהוא יתחיל לשפוט אותי ולצחוק עליי כמו שהוא עושה עם כל דבר אחר שאני מספרת לו.

אבל נמאס לי להחזיק את הכל בבטן והחלטתי שיהיה טוב אם יהיה לי עם מי לדבר על זה.

אז לקחתי אותו הצידה במסיבה, וגרמתי לו להבטיח לא לצחוק ולא לשפוט כמו שהוא עושה תמיד וסיפרתי לו שהתחלתי לקחת כסף. הוא היה קצת בשוק, וכמו שציפיתי ניסה לגרום לי להפסיק עם זה ולהסביר לי שזה לא טוב ולא פה ולא שם, אבל יאמר לזכותו שהוא לא שפט ולא צחק.

היה חלק משעשע כשהוא אמר "ומה אם מישהו יזיין אותך בתחת ולא תוכלי לעשות כלום בקשר לזה?" ונזכרתי בימים האחרונים שעברו עליי.

אבל לא סיפרתי לו עם כמה אנשים הייתי, ולא סיפרתי מה עשיתי ואיפה וכמה ולמה. רק אמרתי לו שאני לוקחת כסף. אני בספק אם אני אוכל לדבר איתו מעבר לזה כי הוא מהאנשים חסרי הטאקט האלה שיכולים לפלוט הערות במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.

אה.. ואני בחיים לא אסתכל יותר על בקבוק בירה באותה צורה.

"השארת לי מזכרת..."

"כן העגילים! ואני רוצה אתם בחזרה"

"בשביל זה נצטרך להפגש שוב"

"רק תגיד מתי.."

"לא בקרוב, אלא אם ממש תרצי אותם או שממש תהיי חרמנית"

הוא לא חשב על האפשרות שאני גם ממש רוצה את העגילים וגם ממש חרמנית...

היום הייתי אמורה ללכת לסלסה עם ז' כמו כל יום חמישי רגיל. אז שלחתי הודעה ואמרתי שאני אהיה באיזור ושאלתי אם אוכל לקפוץ לקחת את העגילים.

"מתי תהיי באיזור?"

"או לפני 9 וחצי או אחרי 11, תבחר"

"למה יש לי תחושה שאני יודע מה יש בין השעות האלה"

"אני הולכת לסלסה עם ידיד, אתה מוזמן להצטרף =]"

המשכנו לדבר במשך זמן מה, וקבענו שאני אדבר איתו אחרי הסלסה לראות אם הוא פנוי, ואם הוא יהיה פנוי הייתה לנו תוכנית שלמה לגבי המשך הערב.

היום לפני הסלסה, בזמן שאני במקלחת, ז' מתקשר ואומר שהוא בשיעור עד 10. ביקש שאני אבדוק במועדון אחר, אך אבוי, שם מתחילים אפילו מוקדם יותר, וכך תוכניות הסלסה התבטלו להן.

"סלסה בוטלה אז אני פנויה גם לפני 11"

"אני כנראה לא יכול היום, אבל צריך להחזיר לך את העגילים...איפה את?"

"בבית"

"רוצה לבוא רק בשביל זה או שנחכה?"

"אם יש חניה אני יכולה לבוא רק בשביל זה"

"יש פה איזה חניון צדדי...אבל אני עלול לא לשלוט בעצמי ;)"

"מה רע בלא לשלוט בעצמך? :-)"

"טוב, אני פה לעוד חצי שעה, אם בא לך את העגילים ופלאג בתחת את מוזמנת:)"

"כתובת?"

הגעתי לחניון המדובר, שם הוא חיכה לי. החנתי את האוטו ועקבתי אחריו בזמן שהוא חיפש מקום חשוך שלא יראו אותנו בו. נעצרנו בשיחים.

"תורידי את המכנסיים ותתכופפי"

עשיתי כמו שהוא אמר לי, והוא הוציא מנורת לבה קטנה מהתיק, אותה מנורה שהוא שלח לי תמונה שלה כמה שעות לפני כן עם הכותרת "איך זה בתור באט פלאג?", לקח את המנורה והחדיר לתחת. שיחק איתה קצת, פנימה החוצה ופנימה שוב, ואז אמר לי לרדת על הברכיים, לשמור שהפלאג ישאר בפנים, ולמצוץ לו. הפעם קיבלתי יותר הפסקות לנשימה, לדעתי הלך יותר טוב, וכשכבר לא יכלתי להיות על הברכיים הוא אמר לי להסתובב, שם קונדום וזיין אותי בתחת. אין ספק שהוא יודע מה אני אוהבת, והכי כיף זה שאני לא צריכה לבקש.

כנראה שהעובדה שלא לקחתי הפעם כסף ריככה אותו והוא נישק אותי וכל העניין היה (מבחינתי לפחות) יותר אינטימי, אם להתעלם מהעובדה שזה היה בשיחים בחוץ והוא דרש ממני להיות בשקט, אבל זה משהו טיפה בעייתי כשמזיינים אותך בתחת בשיחים והתחת כואב אחרי כלכך הרבה חדירות בכלכך קצת זמן.

בסוף הוא גמר לי על הפנים, כמו שהוא אוהב (גם לו מגיע להנות קצת, לא..?) אבל הפעם לא הכריח אותי לבלוע הכל. הסתכל עליי איך אני נראית עם הזרע שלו על הפנים שלי וחייך.

"הבאת עם מה להתנגב?"

"כן יש מגבונים בתיק שלי"

"חכי פה אני אביא אותו"

"אני יכולה להתלבש בינתיים?"

הסתכל עליי עם המכנסיים סביב הקרסוליים שלי, חשב לעצמו רגע, אמר "כן" הסתובב והלך להביא את התיק.

אחרי שהתלבשתי והתנגבתי הוא ליווה אותי לרכב, הביא חיבוק ואמר "תשמרי על קשר לגבי התוכניות שלנו.."

וכך נפרדנו עד הפעם הבאה.