תנו לגדול בשקט

אני רוצה להיות אני. 

אותה אחת שטוב לי איתה.

זה לא שעכשיו אני מסיכה אחת גדולה,

אבל אני רוצה להיות אני בלי להתחשב באחרים.

לצרוח עליה כי היא מעצבנת, לעזאזל, וכי נמאס לי ממנה.

ולצרוח עליה כי היא טיפשה ונמאס לי מהשטויות שלה.

ולצרוח על המורה שלי שנטפלת אלי, 

ועל זה שאנחנו לומדים המון, יותר מכל הכיתות בשכבה,

ועל זה שאני כיתת אומנות (חלק באומנות, חלק בתיאטרון וחלק בספורט)

ולנו יש רק שעתיים (שלא מספיקים בהם כלום)

ולכיתת ספורט יש 3 שעות,

וזה לא פייר,

אז שישנו את זה.

אני רוצה לצרוח על כולם,

כי אני עומדת להתפוצץ כבר

כי אם את לא אוהבת אותי,

למה לעזאזל את חברה שלי ?

ולמה את נדבקת לחברה הכי טובה שלי ?

למה ?

למה !?

לכי להזד**ן.

ובנימה אופטימית זו,

סופ"ש נהדר