כמה קשה מורכבת ובלתי אפשרית יכולה להיות משימה פשוטה של קישוט הבלוג,הכנסת צבע לתמונה?...

אני לא מאמינה .

לא ידעתי שככה אני תקועה.

איזה בטחון שואבת מהשחור לבן, וכמה לחץ וחוסר אונים מופיעים כשבסך הכל צריכה לבחור צבע מזורגג למסגרת הבלוגיה.

מה קורה לי? בכלל לא בהלימה.

הפתעה.

ואתה קראת לזה משימה קלה....

מרוב שינויים כבר לא יודעת באיזו "שמלה" היה הבלוג קודם והאם בכלל החלפתי לו צורה...

זה מצחיק אותי.

אני נבוכה מול קושי הביצוע של משהו כ"כ קל .

וזה מעלה בי אסוציאציה חדשה שתמיד, כמעט תמיד, כשאני לוקחת "פסק זמן" לסיגריה,

אני מוצאת את עצמי עושה עוד משהו במקביל. משהו מרשימת ה"צריך"....

תעצרי רגע.

קחי הפסקה.

להנאה.

קשה לי.

אדיוטי אבל אמיתי.

אז בחיי שלא יודעת כבר.

שיניתי משהו?

משהו השתנה?