כמה קשה יכול להיות?

כמה קוצים יכולים להיות?

כמה רעש יש בלבד הזה או בשקט, או בלבן, או בשחור - הכל אותו הדבר....

בא לי לקפוץ מאיזה גג.

ככה שיגמר הכאב הזה.

איזה טרוף כל החיים האלו.

התפרקות.

ידעתי שהיא תבוא.

לא ידעתי מתי.

שמה בתרמיל געגוע, בדידות, חרטה, החמצה, העמדת פנים ועוד תופינים שכאלו ופותחת את הדלת לצאת ומבינה שאין לי שום מושג ירוק לאן אני הולכת.

בלי מצפן.

בלי צפון.

בלי אחיזה.

רק כוח הכובד מחזיק אותי פה.

על האדמה.

לפעמים זה מרגיש שזה כבר לא מספיק.