ומה עכשיו?

אוטוטו נופלת עלי, מסביבי,  אוירת חג וששון, והראש בכלל לא שם.

שלא לדבר על הלב.

האביב עוד כאן, משתף פעולה עם האוירה הכללית של חיוכים ואופטימיות חסרת אחריות, מדחיקת מציאות, מתבקשת מתוקף החג והמועד...

העץ בחצר שלי עדיין מלבלב, החרציות מפציעות בצהוב והפרגים מקשטים אותן בנקודות אדומות.

ואני מה?

לפעמים מרעישה ופורחת,

ולפעמים שקטה, זהירה, זעירה.