ססמוגרף של רגשות.

ככה אני.

מד חום של מצבי רוח.

ככה חשה את העולם ואת עצמי.

זה טוב? זה רע?

אין לי דעה, אין לי ברירה.

לא יודעת לנשום אחרת.

ככה מרגישה את אותם שאני באה במגע.

שינוי קל של כיוון הרוח ואני ערה לו.

רגישות של כספית....

מתחממת בשיא, מתקררת מהר וכשנישברת מתפרקת לרסיסים.

יודעת לעשות את זה. בדרמטיות ובחן...

ולכו תאספו כספית, היא חמקמקה בהגדרה.

חושבת לעצמי שאולי אני "מידי".

מידי רגישה, מידי מגזימה, מידי לוקחת ללב, מידי נותנת את הלב, מידי נאיבית, מידי ילדותית, מידי כמו כולם, מידי אחרת.

"מידי" שכזאת. 

ממקורובותיה של חווה אימנו אנוכי,

דמה דמי

תמימותה תמימותי

להטה להטי

תאוותה תאוותי

חטאה חטאי.

נכתב מזמן.

בזמן של חיים אחרים.

אהבה

לפעמים תמהה

במה בסך הכל מדובר,

באדם,

בחווה,

ביצר התפוח-

בזעם הכמיהה,

ברוך הנגיעה.

יוני 87

אני.