טוב אז מקווה שתהנו מבלוגי הנחשק...חיחיח אני מנסה לעדכן כמה שיותר...ביוששש

עכשיו...השעה 10 ואני לומדת עדיין למבחן הענק שלי מחר...ובא לי לבכותתתתת

אם אני לא מצליחה אמא תרצח אותי ובכלל אני יריש חרא עם עצמי

חוץ מזה אני מרגישה אני רוצה מישהו יענו חבר וזה אבל האמת אני ממש לא נמשכת למישהו כרגע...

אולי זה באמת החורף המעצבן הזה שנחת עלי...אוףףףףףףףףףףף

או שאולי אני כן רוצה מישהו אבל אני לא רוצה להודות בזה...כי זה יהיה ממש זוועה

או שאני בכלל עדיין תקועה על אותו מפגר כבר שלוש שנים ולא משנה מה יקרה זה לא יפסיק...גם אם אני יתכחש לזה...

אולי זאת באמת הבעיה שלי...ההכשחה...

אני לא רוצה להודות בזה שאני עדיין מתגעגעת אליו...למרות שזה גם קצת ווידוי אבל לא תשמעו אותי אומרת את זה שוב ואולי אני מעדיפה להכשי את זה שאני מעוניינת במישהו אולי כדי לא להיפגע שוב ואולי בגלל שהמישהו הזה ממש מיותר...

בקיצור החיים לא קלים כי אני מבולבלת אוףףףף

אבל אני אל מבינה את עצמי איך אני יכולה עוד לרצות את החרא הזה שום דבר טוב לא יצא לי ממנו וגם לא ייצא ואני עדיין לא מוותרת ועדיין חושבת עליו ורוצה לראות אותו...אולי כי לא מיציתי אותו אז אני תמיד שואלת מה אם....

והינה באמת הגעתי לפילוסופיית חיים בשקל שלי:

מה שהורס לבן אדם תחיים זה המשפט-מה אם?

תחשבו על זה באמת אם נגיד עשיתם החלטה תמיד תחיו במין חוסר ידיעה כזאת של מה היה קורה אם הייתי בוחרת שונה...

ובמיוחד זה ככה אם ההחלטה שלקחתם מתבררת כגרועה...

ואני חייה עם המה אם שלי כבר כמעט שנתיים...וזה עדיין לא יוצא לי מהראש...מה אם הייתי עושה החלטה קטנה אחת שונה והכל היה שונה עכשיו...אולי לטובה אולי לרעה זה אני כבר לא יודעת אבל כל החיים שלנו מבוססים על החלטות ועל חרטה ואם רק נדע להתגבר על ה"מה אם" שלנו נוכל לחיות יותר בשקט ובשלום על עצמנו ועם מצפוננו אבל אני לא יכולה להיפטר מזה....

ולסיכום...החיים מתוסבכים וגם אני....ואני אפילו יותר