למה את מחזיקה כל כך חזק
ממה את כבר חוששת
מי יכנס
יעבור בדלת
יחלוף על פנייך
ואת מהוססת
לא ניגשת
לא חושבת
שזה בטח יהיה הדבר שעליו את חולמת
אולי את יהירה מדי לקלוט
מהירה מכדי לתפוס
את הכל בשתי ידיים
הזדמנויות שטרקת בפניהן את הדלת
ולמה את בכלל מתפללת
אין לך נשמה
בקושי לב
את לא יודעת לראות מעבר
מטשטשת רגשות למטרות הנאה רגעית וחולפת
איך את לא נסחפת
אל תוך לב הים הסוער בך
יורדת אל המצולות
אף אחד לא אמר לך עדיין
מה מחכה לך שם
ואת סומכת על כותרות מפוצצות
וחיוכים מוכרים ועלאק אוהבים
על מי את עובדת
מה כבר צריך לעשות כדי שתסתכלי וגם תראי
את כל הטוב הזה שכמעט ונשפך עלייך
את לא תטבעי בו כבר
עשית מספיק נזק כדי שהוא יחפש מישהו אחר
אולי נעלת את הדלת
בכל ההגנות והחומות שרק אפשר
כדי שאף אחד לא ינסה להתקרב יותר
את נהנית כשהם מרימים ידיים
זה מספק אותך כשהם הולכים ממך
את מתענגת על כל טיפה של דם שנוזלת מהם
כשאת יודעת שאת גרמת להם להאמין
שאת כל מה שהם שונאים למרות שאת לא
את אלופת העולם בערך
בלגרום להם להאמין
שאי אפשר לאהוב אותך
אבל את גם טיפשה כי
השארת כאן פתח מאחור
את לא קולטת
אבל אני עדיין שם
מסתכלת דרכו
מסתכלת דרכך
ורואה אותך האמיתית
המהססת
מתה מפחד
בוכה בלילות
מסתירה את הדמעות בבקרים
הם לא רואים
והם לא עיוורים
אבל קל יותר לקבל את התחפושת המהוללת
של הבחורה המקוללת
הפצועה
המיוסרת
שלא נותנת להם להתקרב
כי היא מאמינה שאי אפשר לאהוב אותה
אבל בפנים היא עוד צועקת
״אל תלכי מכאן, בבקשה תשארי״
אני מצטערת
יפה שלעולם לא תהיה שלי
אני מותשת כל כך, את מבינה ?
זו לא את
זו אני
כבר הבנתי שלא תהיי שלי
<<->>
המילים האלה נכתבו בלהט הרגע, להט הכעס שבער בי על ההתעלמות שלך ממני, על הדחייה האינסופית שאת לא אשמה בה, רק הוספת את הזרדים שלך למדורה הקיימת בי. אני לא שונאת אותך, אפילו אם כך זה משתמע מהכתוב. אני מפחדת להגדיר את הרגשות שלי כלפייך כי אסור לי לשחק בפצע הזה, אני חייבת להניח לו להיסגר בהקדם, להבדיל מהפציעות הקודמות, הפעם אין לי אופציה לא להחלים. אני במצב לא יציב וסופר רגיש ולא יכולה ליפול עכשיו, פשוט אסור לי. חייבת לסגל יכולת ויסות רגשי. אז תסלחי לי, יפה שכמותך, תסלחי לי שזה מפורסם ביום ההולדת שלך. ככה יצא.
אני לא שונאת אותך, אני לא יודעת מה אני - אותך אבל זה משהו אמיתי וטהור ודי חזק. למעשה אני חושבת שאני קצת נסחפת ברגשות מעורפלים אלייך...
אבל זה לא המקום ולא הזמן עכשיו, זה היום שלך. היום המיוחד שלך. האביב שלך. ואני מקווה שיש לך את החגיגה הכי טובה שאפשר לבקש ומעבר.
כי מגיע לך רק לחייך את החצי חיוך הכי יפה שראיתי בחיים שלי (זו הפעם הראשונה שראיתי איזשהו חיוך שלך ואני פשוט מוקסמת). יש לך לב מזהב, אני יודעת את זה. את פשוט במגננות, את פשוט נזהרת ונשמרת. את פשוט מפחדת לסכן את הלב הזה שלך. הלוואי שתחייכי יותר, הלוואי שתאהבי יותר והלוואי שתסכימי לקבל גם אהבה בחזרה.
יום הולדת שמח, יפה שלי, שלא תהיה שלי לעולם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Jens
