לא יודע מה עם החגיגה, ואם היא נחמדת (שנה שעברה למשל לא הייתה בכלל מסיבות מורכבות הרבה כי לא רציתי, אבל בדרך כלל כשהיא כן אז היא נחמדת לפחות כלפי חוץ)
אבל היה פה בלון אדום (למה אדום?)צד ימין למעלה עד לפני שלוש שעות ושש דקות לערך שסימל את המעבר הכרונולוגי לפחות לגיל שאני מעדיף להדחיק.
אין לי כוח לרשום פוסט יומולדת כרגע, למרות שיש לי המון מה להגיד, ,מחר העברי ובתור דתל"ש אני מנצל את זה ונהנה גם מהעולם הזה. אשתדל לעשות לי שקט לפחות כדי לא לצנוח לאפלת הדיכאון שאופפת אותי ובשנה האחרונה כולל היומולדת שעבר, ביתר שאת באופן קיצוני ביותר, ומוצדק ביותר לאור האירועים.
אני אפילו לא אספר על האירוע שראוי להיכתב משבוע שעבר, אירוע חמור אבל לא לא כעת. את הפוסט מומולדת אני דוחה, רק מעניין לדעת שכבר כמעט שבע שנים הבלוג הזה קיים, וכל שנה כמעט ציינתי בלפחות משפט את היומולדת הזה, בטוח שחלו בי שינויים, אם כי לא מרחיקי לכת לטובה. האופטימיות גוססת, אבל אני עדיין פה. בינתיים.
פוסט כזה ייכתב בזמן מתאים.
החופש הרגשי חייב להתחיל וזה כולל גם את החופש מהעיסוק בחרא עד מעל הראש שלי.
אני לא אוהב מלאכותיות וזיוף בטח רגשי, אבל לפעמים זה עדיף על כלום. לפעמים זה יכול להיות משב רוח מרענן בים סוער ואכזרי. רק לפעמים.
נראה מה הפעם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
