היי

היה לי היום אירוע מעניין.

נסעתי ברכבת לעיירת חוף קסומה 30 דקות מדאבלין.

במושב לידי ישבה בחורה, לא חושב שהחלפנו יותר מדיי מבטים אבל שמתי לב אליה. האמת שמולי ישבה יפנית חמודה שיותר תפסה את עיניי.

על כל פנים ירדתי בעיירה הזאת, היה גשום וטיפסתי בעליה ברחובות קסומים עם פאבים חמימים כאלה שעושים לך חשק להיכנס. הגעתי לראש ההר, צילמתי את הנופים ולבסוף ירדתי חזרה לנמל ונכנסתי לאיזה פאב לשתות גינס. 

הייתי צריך לתת ספרינט לרכבת בשביל לא לפספס אותה. הגעתי בדקה האחרונה. אני מתיישב ופתאום מולי אני רואה את אותה בחורה שישבה ספספל לידי. התחלנו לצחוק כי זכרנו אחד את השניה. מכיוון שאני ביישן, חזרתי לענייני אבל היא לא וויתרה לי, הציגה את עצמה ודיברנו כל הנסיעה. היא אמריקאית וטסה לאירופה בפעם הראשונה לטייל. מחר היא עוזבת את דאבלין וממשיכה הלאה.

ניראה שהיא הייתה בעניין של לעשות משהו אחרי, אבל בהיותי ביישן בסוף פשוט החלפתי איתה אינסטגרם והמשכתי הביתה.

כשחשבתי על זה מאוחר יותר בבית, הגעתי למסקנה שרק רציתי לסגור את האירוע ולחתוך משם. הסיטואציות האלה מאוד לא נוחות לי ואני מתפלא שבכלל החזקתי חצי שעה בשיחה קולחת ברכבת.

הזכרתי בפוסט הקודם שהיה לי פה שיברון לב באירלנד, ואני חושב שזו אחת הסיבות.

אם אני לא אדע לקפוץ לאש ולזרום בזמן אמת, לא תהיה לי הזדמנות שניה.

או איך שהבוס שלי אומר לי תמיד:

"You Never Get a Second Chance to Make a First Impression"

נ.ב: הבוס צודק כמובן, היא לא אישרה אותי באינסטגרם.

היי,

ישראבלוג לא ממש זורם איתי בתקופה האחרונה, אבל בכל זאת רציתי לעדכן במידה ונותרו פה אנשים.

שנה די פסיכית אני חייב לציין. מחד די מיוחד ומדהים לחיות ולעבוד באירופה, הספקתי גם לראות כמה מדינות. מאידך, עברתי שנה מטורפת מבחינה מנטאלית, שעות הזויות, לחץ, אין זמן לתחביבים. גם אהבה נכזבת וחתיכת שברון לבד אכלתי פה.

בקיצור שנה די פסיכית מכל הבחינות.

אני אשמח להרחיב עוד אבל רציתי לוודא שהאתר הזה עוד עובד בכלל ונותרו אנשים.

בינתיים שולח חיבוק גדול לארץ ומקווה שכולכם בסדר עד כמה שניתן!

שבוע טוב.