http://www.youtube.com/watch?v=YIN6rLnP4x4
(בנזונה של שיר)
אני אחרונת הנוסעים באוטובוס, והשעה כבר כל כך מאוחרת.
לחשוב שלפני שנייה הייתי איתך בגשם הכבד כששיני חורקות מקור וגופך הרועד
מנסה לחמם אותי בכפור.
החושך הוא הנוף,והנוף מקסים בעיניי. העייפות כבר משתלטת על הרחובות המוכרים
והטעם שלך בפי כבר מתחיל להתפוגג באוויר הביתי של האוטובוס.
אני לא מרכיבה את המשקפיים עכשיו, אני לא רוצה לראות,אני רוצה להרגיש כבר,
שוב,כמו לפני שנייה כשחיבקת אותי.
כל מה שעבר עליי בתקופה האחרונה נראה כמו נסיעה מפרכת לשומקום עם אינסוף עצירות טיפשיות בדרך.
אני מניחה שכל מה שרציתי להתקדם כבר,להגיע למקום מבלי המסע,
להרגיש שוב את הפרפרים והזיקוקים בכל הגוף, ואת התשישות שמחלישה את המחשבה אבל את התמונה
שנתקעת בראש וצועקת בקול כדי שלא נשכח, כדי שלא נשכח את הרגעים היפים שלנו.
הבטחת לי שניסע מכאן רחוק ונשכח מהלחץ ומהאחריות שלנו... זלזלתי בהסטחה הזאת ואני מתחרטת,
אבל זה היה מבוסס על משהו ישן וכואב, אבל עכשיו זה נראה כמו אבק שצריך לשים כבר בפח.
עוד מעט התחנה שלי וכל מה שבא לי זה להגיע הביתה ולשכב לידך במיטה, ולחבק כל כך חזק,
ולנשק אותך בצוואר ובראש וסופסוף לישון ולא להתעורר.
פעם שאלת אותי מה אני אבקש כשייפול כוכב אל מול עיניי ואני זוכרת שכל מה שרציתי זה לשכב לידך ובזרועותיך
עד שארדם וככה,ללא מאמץ או תחושה מיוחדת,לישון ולא להתעורר למחרת.
כמובן שישר פצחת בצחוק הזה שלך שמבלבל לי את התחושות עד שהחיוך יורד לי והסברת,
אמרת לי שאין שום בעיה עד החלק של "הלא להתעורר" שלי, ושיש לך זכות לשנות דברים במשאלה ולסדר את זה שנתעורר
בדירה חמימה במקום לא ידוע,עם תה ירוק וג'קוזי...
מי חשב שהרגש שלי יחזור כל כך מהר לפעול,כבר חשבתי שאני לעולם לא אפגע יותר ממישהו...
אבל עכשיו כבר לא אשכב לצדך כי כבר נפרדנו לשלום ואולי מחר ניפגש ואני אוהבת אותך.
לפעמים הייתי רוצה לוותר על האפשרות שלי להרגיש כי לפעמים החד להיפגע הופך לחרדה והפה שלי הופך ליבש וחנוק
והדמעות שלי יורדות בלי סוף.
אני רוצה לאהוב אותך,לכמוהה למגע שלך ולבכות עד שזה ייעלם בזכותך.
חושך,והגשם מטפטף חזק חזק על החלון ולוחש לי להניח את הראש על הכר ולחלום עליך,
אבל אני מפחדת להתגעגע,אני לא רוצה לישון,לפחות לא עד שאני אשכב לצדך שוב.
אין לי אף אחד בלב ואני מקווה שיום יבוא ועוד יהיה,
אין לי אף אחד במיטה ואף אחד במחשבה האסורה,
אבל הגעגוע לתחושה שאתה נאהב עדיין תוקף אותי פה ושם,
"זה שהיו דברים מעולם לא אומר שלגורל נגמר המלאי,אז תחייך ותשתוק"(מאת מישהי מאוד חכמה)
And I'm only human
I said I'm only human
I'm only human
I said I'm only human
I'm only human
I said I'm only human, I'm human, I'm human
(זה אף לא היה קל ובקצב הזה זה גם אולי לא יהיה...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
