אם רק הייתי יודעת מה אני רוצה - הייתי יכולה להגיד "הלוואי ש..." .אבל מזמן כבר שכחתי מה אני רוצה,
כבר הספקתי להתבלבל בין שלל האינטרסים שמובילים אותי כבן אדם.
אני רוצה לחיות?
אני רוצה שיזכרו אותי?
אני רוצה להיות הכי...
לו רק הייתי יודעת, הייתי יכולה לבקש. הייתי יכולה לעבוד קשה בשביל מטרות רחוקות ככל שיהיו. דחוסות או פחוסות או פרוסות ככל שיהיו. הייתי יכולה להתחנן, לגנוח, לנגוח.
הבטן שלי צועקת עליי כי אני מזניחה אותה, כי אני אוכלת אותה מבפנים בזמן שהיא אוכלת את הבחוץ.
אתם חושבים שייתכן שיום אחד אוכל לאכול את כל העולם?
אתם חושבים, שאולי, אם מהרגע הזה ועד השניה שאמות, אני לא אפסיק לאכול אפילו לא לשניה אחת, אתם חושבים שאני עלולה לייצר אינפלציה מסויימת באוכל?
ואם מאה אנשים יחתילו עכשיו, ולא יספיקו לאכול אפילו לא לרבע שניה,
אתם חושבים שהם מסוגלים לאכול את העולם כולו?
ואלף?
(אכלתי היום -
סלט גועל נפש עם טונה,
לחמנייה מחיטה מלאה
חצי קופסה של סוכריות ג'לי בלי. (כ-300 קלוריות שהיו שוות כל לעיסה)
ברנפלקס עם חלב דל שומן.
לפחות אני עדיין מחייכת מסוכריות הגומי.
לפחות הן עדיין תקועות לי בתוך השיניים.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: