"הכל זה לטובה, גם אם זה נראה עכשיו אחרת, תהיה לך אהבה..ה-ר-ב-ה יותר גדולה.."

אני חייבת להגיד שלשם שינוי, וכן, מי שמכיר אותי יתפלא מזה

אני שלמה עם עצמי, עם ההחלטות שלי ועם הצעדים שאני עושה.

לא מתחרטת על כלום, ואפילו שמחה.

אני חושבת

לא לא

סליחה, אני בטוחה

שמגיע לי הרבה יותר טוב מזה

ולא משנה מה עוד קרה השבוע, ולאיזה דכאון נכנסתי

תהיו בטוחים-שניכם

שלאף רגע זה לא קשור אליכם.

משניכם התנתקתי וטוב שכך

טוב לי ככה

"בשביל מה יש חברים"..

האמנתי למשפט הזה פעם

אבל לא אכפת לי. באמת שלא.

היו לי חודשיים יפים וטובים. ונגמר.

ממשיכים הלאה לא?(:

מעבר לזה..

יש לי שיר להעלות לפה. שפשוט יסכם את מה שאני מרגישה..ביומיים האחרונים.

לילה טוב.

"פרחים נופלים עליך מגבוה
דמעות עגולות מתגלגלות עד אליך
האדמה פתחה את פיה לכבודך
זו אחותך שם מעליך צועקת ובוכה...

לא לא לא תחזירו לי אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו

הרפה מעינך עוז, שכב במנוחה
חושך בחוץ עכשיו ואמא עוד פה איתך
לא מסוגלת לקום לעזוב אותך לבדך
נשארת שוכבת מבקשת עם הפנים לאדמה...

לא לא לא תחזירו לי אותו...
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו

חיוך שלך עולה בי כמו שקיעה.
יפה יפה ונעלמת בחשיכה...
מקצה עולם אקרא לך איך לא תשמע
עם שופר שחור אמשח בעוז
שכל כוכב ידע...

בסתר כנפיו אתה נמצא עכשיו לעולמים
המלאך שנגע בך ממנו אנו מבקשים

לא לא לא תחזיר לנו אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן של עוז."