טוב, אז כמו שנראה הבלוג שומם ואין מודעות אליו..
אבל אני פה(: וזה מה שחשוב
בכל אופן, חודש הבא שנה בול לפוסט האחרון, אז נשבור תקרח ^^
וחודש הבא שנה לרישיון (:
עוד שלושה חודשים לצבא..
עוד שבוע להתחלה שלי בתור מנהלת
מה עוד..?זהו
הגעתי אתמול למצב של שבירה נוספת.
חשבתי שהכל יפה ונקי לשם שינוי, שאולי פעם ראשונה אחרי כלללכך הרבה זמן משהו טוב הגיע
משהו שסופסוף יהיה ארוך ואמיתי
ששום דבר בעולם לא יצליח להפריד
שאף דבר בעולם לא יצליח להרוס
אבל שוב, כרגיל-טעיתי.
אז פשוט החלטתי, אחרי הלילה הארוך והמעיק הזה
לא עוד.
אין סיכוי בעולם שיהיה עוד מישהו כזה
אין מצב שאחד אחרי השני כל אחד בדרכו שלו ימצא את הדרך לגרום לי להרגיש ככה
אז שיהיה לכם בהצלחה, אם אתם באמת רוצים זה את זו, או אם זה סתם בשביל לפגוע בי.
ותאמת, הצלחתם. הצלחתם לפגוע, והצלחתם לגרום לי להרגיש הכי רע שיש.
אבל זה יעבור. וזה לא יקרה שוב.
הרי, מה שצריך לקרות קורה.
ואולי זאת הייתה נפילה קטנה לפני עליה גדולה. אז אני מוכנה ללכת על זה..
בשביל שאני יעמוד אחרי זה, ויהיה לי טוב.
וזה יגיע, אל תדאגו. איתכם או בלעדיכם.
ומעכשיו, שיהיה לי מה להגיד אני יגיד.
כנראה שלשתוק ולהגיד שזה יעבור, ולחשוב על הצד השני ולא עלי זאת טעות.
אז אפסיק לעשות את זה..
וכשיגיע מישהו חדש, הוא יכיר עדי אחרת.
עדי שלשם שינוי שלמה עם עצמה, ועם הביטחון שלה.
ואם היה לי כח, הייתי ממשיכה לספר עד כמה לא היה במקום הלילה האחרון. אבל עזבו אתכם שטויות
"כי בחיים הכל עובר,מטעויות למד והשתפר, מה שקולך הפנימי אומר-זאת האמת שלך."
אז שיהיה יום נעים, וסגירה מהנה עם אנתי :|
להת'(:
עדי.
"לפעמים אני צריכה משהו שרק אתה יכול להעניק לי-את היעדרותך."