|
 כינוי:
Pink_Tofu בת: 37 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2009
suki da yo, daisuki da yo.
ולפעמים אני חושבת שהיה טוב לו במבט אחד יכולת להתבונן לתוך המחשבות שלי,
ולדעת, פשוט לדעת באמת מה עובר עלי כשאני מסתכלת עליך
כל הפעמים שנדמה היה שיש לי משהו להגיד לך אבל לא הצלחתי להוציא מילה מהפה,
כל אחת ואחת מהפרידות והחזרות, ההתחלות והסיומות וההתחלות מחדש,
בלי שאצטרך לומר מילה
כי אין לי מילה בשבילך,
כמו שלך מעולם לא הייתה הבנה עמוקה של למה אני עושה את מה שאני עושה
בפנומנון המתמשך הזה שנקרא מערכת היחסים שלנו.
לך היה האומץ שלי לא היה, עוד הרבה לפני שגדלנו ובגרנו ונהיינו לחלק מ'החברה האמיתית', לומר לי את האמת,
ולי? חרדות למכביר, אפילו יותר תירוצים.
ועל אף החרדות, ועל אף כל מה שלא יכולת להבין לגבי,
לא עובר רגע שאינני חושבת עליך,
על חיים שלמים ששמתי בכף ידך ונתתי לך עליהם שליטה מלאה,
רק
לאחוז באשלייה המושלמת שיצרתי לגבייך,
רק עוד רגע, ועוד אחד,
והחלום יתממש,
הפעם - באמת.
Today I know that the place you occupy in my life
is in the space between one breath to another.
| |
טוב, אז אולי לא.
נכשלתי.
איזה פועל מחריד, אלוהים (no pun intended).
'אפיזודה נוספת', כך קרא לזה הפסיכיאטר הנחמד, "עד שהמוח ייתרגל שוב.",
ואני רק רציתי ללכת ולהקפיץ את עצמי מהבניין הקרוב,
(מישהו עוד היה חושב שאני סובלת מדיכאון או משהו, פףף).
אעלק חזקה, אעלק. יכולה להיות לי האישיות הכי כלבתית וסוציומטית בעולם ואני עדיין אתקפל כמו נייר כשהמוח שלי טיפה מאבד איזון.
אני נשבעת, כשאני אגלה יום אחד מי בדיוק זה הבחור 'סרוטונין' הזה, זה ייגמר ממש, ממש לא טוב (בשבילו).
....זה בסדר, גם ככה התגעגעתי להרגיש בצורה שטחית ומעומעמת, או משהו. מי צריך את כל הסבל הזה בכלל. :<
עכשיו רק נקווה שאתפקד כמו בן אדם לפני תחילת שבוע הבא או שנדפקתי. ;;D:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
