אני מבינה שיכול להיות שעוד לא לגמרי שכחתי ממנה.

מיותר לחלוטין, בשיא הרצינות.

(ועצוב)

שבקצב הזה גם לא *יהיה* לה מושג, כי היא מבטיחה דברים באותו קצב שבו היא מנתקת אנשים מהחיים שלה - וזה קצב מהיר, ובר-חלוף.

ככל שהימים עוברים, הכאב נהיה קהה והחיים מתמלאים, לאט לאט, בתחליפים מוצלחים יותר. והכל באשמתה (בזכותה?), והסיפוק הקטן שלי נובע מזה שסביר להניח שהיא יודעת את זה.

ממשיכה הלאה. :)

זונה, זונה, שקרנית.

אני רוצה לתלוש לעצמי את כל השיער שקניתי את כל הבולשיט שלך.

ברצינות?

ברצינות??????

חתיכת שקרנית, צבועה, בהמה דו-פרצופית........... מי את לעזאזל???? איך זה ששלושים אנשים שונים מכירים שלושים גרסאות שלך?

מי את בכלל, שתדברי עלי ככה? לא אלי, לא לא, חס וחלילה; נפלת על השכל, אם אי פעם היה לך אחד?

אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שהייתי כל כך עצבנית.

את באמת חושבת שתחסרי לי אחרי שאני אזרוק אותך מכל המדרגות? את באמת חושבת שאת חסרה לכל שאר האנשים שכבר עשו את זה?

ניוזפלאש; they don't give a fuck about you. את הסרט שבו את חיה הם החזירו לבלוקבאסטר מזמן, וטוב שהוא נסגר כדי שאף אחד לא יצטרך לעבור את החרא הזה שוב.

כלום. את חתיכה של כלום.