אז כמעט ולא היה
אבל בסוף החלטתי לכתוב כאן משהו.
אני חי. נושם. תודה לכל המודאגים והמודאגות.
לא, לא מצאתי לי כלה. לא חיפשתי גם.
לא הייתי ממש בקשר רומנטי, אבל כן יוצא לי לעשות יותר סקס מהממוצע.
שיניתי עבודה והיא לוקחת לי בערך 20 שעות בממוצע ביום, מה שמשאיר לי בערך 4 שעות פנויות.
במהלך 4 השעות האלה אני אמור לישון, לאכול, להתקלח, לנסות לשמור על קשר עם אנשים וגם לסגור להנות קצת מהחיים על הדרך.
וכן - העבודה הזאת שווה את הזמן.
היא שווה את זה מבחינה אישית, אני לומד המון ומרגיש שאני מתפתח כבנאדם.
היא שווה את זה מבחינה כלכלית, ויש מצב שבקרוב אתחיל להרוויח סכום כמעט 6 ספרתי בחודש.
כן, יש עבודות כאלה. וזה מעולה שיש.
אני עובד גם על איזה פוסט שאני מקווה שיגיע להמלצות העורכים.
זה משהו שאני עובד עליו כבר קרוב לחודש, ולמרות הכל עדיין לא קרוב לפרסום שלו.
אני גם החלטתי לקרוא הרבה. וכשאני אומר לקרוא - אני לא מתכוון לבלייזר או ישראל היום. אני מתכוון ספרים. אבל בעיקר אני מתכוון למחקרים, בכל התחומים. גם החלטתי שאני חייב לראות לפחות הרצאה אחת של TED פעם בשבוע.
שיט! לא הייתי פה מזמן.
פרסם את זה באמצע. כנראה סימן שאני חופר יותר מדי.
פתאום קלטתי שהנושא החם הוא "חולי מין". לא בקטע של נימפומניה, בקטע של איידס וזיבה.
טפו טפו טפו, לא נדבקתי מעולם במחלת מין. זה אולי כתוצאה מהפילוסופיה שלי - תמיד להשתמש בקונדום. גם אם הבחורה לוקחת גלולות, קונדום זה לא רק נגד הריון.
עכשיו יש לי חשק לפרסם פוסט רק בנושא הזה.
אולי יפורסם בלילה, אחרי שתייה מרובה של אלכוהול.
בינתיים, סוף שבוע נעים שיהיה לכולנו!
שלכם ושלכן,
העקרב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
