| 11/2011
 לייב בלוגינג של אמצע השבוע! תבואו, יש וודקה!
שלום וברוכים הבאים ללייב בלוגינג של יום שלישי!
בתקווה שזה יפורסם בפוסטים שעודכנו לאחרונה, אז יש סיכוי שייכנסו לכאן אנשים בטעות, לא כאלה שמנויים אצלי או שיודעים מראש שעכשיו יש לייב בלוגינג...
אז למי שפה חדש, בטעות, במקרה, בלי כוונה - הנה הסבר זריז!
לייב בלוגינג זה אומר שאני יושב פה בלייב, מגיב ישר לתגובות שלכם ומעדכן את הפוסט כל כמה דקות!
התפקיד שלכם - לרענן את העמוד ולהגיב. יהיה כיף ומצחיק!
ולכל מי שלא פעם ראשונה פה, אתם יודעים מה השאלה הראשונה:
מי פה?
עריכה, 19.38
אז אוקיי - התחלה איטית.
גם הכותרת אולי לא מספיק מושכת, בניגוד לאתמול.
אולי הייתי צריך לרשום שוב פעם ציצים. או ריאנה. אבל אני בונה על זה שעם הזמן יגיעו אנשים לפה.
בין אם בעדכונים במייל, בקוראים הקבועים, או בפוסטים שעודכנו לאחרונה.
ובינתיים - למי שפה, עוד שאלה!
נגיד ואתם מתחילים עם מישהו/י מהמין השני. הוא/היא מסרב/ת. איך תגיבו?
עריכה, 19.45
את האמת... חשבתי שיהיו פה יותר אנשים.
לא שאני יכול להכריח אנשים להיות פה או להגיב.
אבל הייתה לי תחושה כזאת שיהיו פה איזה 7,8 אנשים היום.
נו טוב. כנראה של צריך לסמוך על תחושות בטן! אולי זה סתם משהו מקולקל שאכלתי!
ומה לגביכם? איך התחושות בטן שלכם?
עריכה, 19.55
טוב, זה הולך איטי.
ואני בכלל עסוק בדברים אחרים - אז אולי אני אשם באיטיות של זה???
בכל מקרה - שוקל לעשות פוסט פרובוקטיבי בקרוב.
משהו שיעצבן הרבה אנשים.
ושיגרור הרבה תגובות.
אבל אין לי כוח לכתוב אותו, וגם אין לי ממש רעיונות טובים. חחחחחח
הכל פשוט חרא.
קורה לכם שבא לכם לעשות משהו ממש, אבל אין לכם כוח?
עריכה, 20.12
וואו - נתקעתי להרבה זמן על משהו אחר.
לא משנה מה, זה לא באמת רלוונטי.
מה שכן, אני ממשיך עם זה - אז הלייב בלוגינג נגמר עכשיו.
אולי יהיה עוד פוסט היום בערב. אולי מחר בבוקר. אולי רק ביום חמישי.
ולא, זה לא יהיה לייב בלוגינג. זה יהיה פוסט כתוב מראש.
אז שיהיה אחלה שבוע, מה שנשאר ממנו לפחות! :)
| |
לייב בלוגינג ספונטני של חצי שעה עם הציצים של ריאנה!
טוב, זה לא באמת הציצים של ריאנה...
אבל זה די קרוב!
אני אחכה עם זה לעריכה השלישית או הרביעית.
גם ככה אני פה לחצי שעה.
מדובר בצילומים שהיא עשתה למגזין GQ ורואים את החצי התחתון של הציצים שלה. מה שנקרא underboob.
אבל כאמור - זה יחכה.
למי שפה בטעות (או בגלל הציצים של ריאנה), מה זה לייב בלוגינג?
זה אומר שאני פה בלייב. מגיב לתגובות שלכם. מעדכן את הפוסט כל כמה דקות.
אז תעשו רענון!!!
מתחילים בשאלה הקבועה - מי פה?
עריכה, 19.52
כרגיל - בלייב בלוגים ספונטניים יש סכנה שבקושי יהיו פה אנשים.
אבל אני רואה פה כמה פרצופים חדשים ששותקים!
אל תשתקו! תשמיעו קול!
והנה שאלה שתגרום לכם להשמיע קול:
מה עשיתם בסופ"ש?
עריכה, 19.56
עוד מסקנות לגבי לייב בלוגינג ספונטני.
בגלל שיש פחות אנשים, אפשר להגיב לכולם מהר יותר.
וכתוצאה - גם לעדכן את הפוסט מהר יותר.
מצד שני, כשיש הרבה אנשים זה גם כיף!
אמנם העדכונים איטיים יותר, אבל האינטרקציה חזקה יותר!
ואם כבר, הנה עוד שאלה, פילוסופית קצת:
בחיים - אתם מתקדמים מהר או לאט?
עריכה, 20.03
טוב, אני זז עוד 10 דקות.
אז בינתיים אני אשאיר אתכם עם התמונה המובטחת!
הציצים של ריאנה, גרסת הunderboob!
עריכה, 20.12
אם בכלל מישהו טורח לקרוא את זה מעכשיו, אחרי התמונה... חחחחחחחח
כמה הודעות קצרות, שיובלטו!
אחרי שאני אלך ויהיה לכם משעמם, לכו לקרוא ולהגיב בפוסט הקודם שלי
ואם כבר, אז יאללה - נתכנן מחר לייב בלוגינג לא ספונטני, בשעה 19.30! אז לא לפספס
נראה לי שאני אזוז, אבל אולי אני עוד אחזור להמשיך את זה היום או סתם לפתוח פוסט חדש.
ואם תיכנסו באיחור, אל תתביישו ותהססו להגיב! אני קורא את כל התגובות גם אחרי שהלייב בלוגינג נגמר!
| |
we want a lady in the street, but a freak in the bed
הכותרת של הפוסט לקוחה משיר של לודאקריס, או אשר (איזה שם ישראלי ולא
אמריקאי זה, אה?) או ראפר אחר, או מספר שירי ראפ שציטטו את זה ללא סוף.
לכל המתקשים באנגלית - הבחור רוצה ליידי ברחוב, אבל חיה רעה במיטה.
בואו ננסה להבין את זה לרגע, הולך?
אני חושב שזה משפט שנכון גם לגבי נשים וגם לגבי גברים.
כולנו רוצים מישהו חמוד ולבבי מבחוץ, אבל חיה רעה מבפנים.
טוב, בשביל לא להכליל - אז לא כולם. אבל הרוב. וזה טבעי. כשאתה בחברה, אתה
רוצה להתגאות בבת זוג שלך. להגיד כמה שהיא ליידי, כמה שהיא מטופחת, כמה
שהיא מדהימה. אבל כשאתם לבד, לא אכפת לך שהיא תדבר גסויות ותעשה דברים
שהשתיקה יפה להם.
אותו דבר נשים, לדעתי ולפי שיחה עם 2 ידידות טובות.
הן רוצות את מר מושלם. הזה שיהיה לו אוטו טוב, עבודה מכניסה, שיהיה נחמד
וג'נטלמן. אבל כשהם לבד, אין להן בעיה שהוא ישלוט בהן. אין להן בעיה שיהיה
פחות ג'נטלמן. שלא תבינו לא נכון - נשים לא רוצות מישהו חרא. אבל מדי פעם,
לא מפריע להן שהבן זוג יהיה טיפה מניאק איתן.
תכחישו כמה שתרצו, אבל זה נכון בסופו של דבר.
אבל למה זה ככה? למה צריך את הפיצול הזה?
למה אי אפשר שזה יהיה אותו הדבר?
כי בני אדם לא אוהבים שחור ולבן. הם אוהבים אפור. ומי שיגיד אחרת, כנראה חי בעולם ורוד, ואני אשמח לבקר אצלו בעולם הזה.
כי אין מה לעשות, העולם הוא אפור. לפעמים הוא אפור בהיר, לפעמים אפור כהה, אבל אפור.
אין שחור ולבן רק, ומי שחי ככה, חי בהכחשה. גם לאדם הכי אופטימי יש רגע של פסימיות, כמו שגם לאדם הכי פסימי יש רגע של אופטימיות.
זה פשוט קורה, בלי להסביר למה ואיך.
עכשיו אולי תסקלו אותי באבנים. אולי תחבקו אותי באהבה ובהבנה.
השורה התחתונה היא, שזה המצב. וככל שנקדים להבין את זה, נוכל אולי למצוא את
האחת או האחד שלנו. מבלי לחפש את מר מושלם או גברת מדימה. שתהיה ליידי
בחוץ, וחיה רעה במיטה!
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
