כשהגיע יום הכיפורים הוצאו כל היהודים על כיכר גדולה של חולות ושל רוח. עמדו היהודים שורות שורות מדימדומי השחר עד אחרי הצהריים בקור וברעב. לבסוף הביאו להם מרק עם בשר, גזר ותפוחי אדמה. מרק כה ריחני וכה חם שאנשי המחנה לא ראו כמותו שנים, וכל אחד ואחד קיבל לתוך הספל כף מלאה. הריח הנפלא של בשר, גזר ותפוחי אדמה כל כך משך את אנשי המחנה העייפים, הקפואים במשך זמן שנראה כשנים ארוכות עד שקשה היה להתגבר על החשק. האנשים עודדו זה את זה שלא להכנע לאוייב, להוכיח שגם ברעב במחנה לא ימכרו את היום הקדוש. היו שם גם יהודים שלא צמו מעולם ביום הכיפורים. והם לא נכנעו. צמו ועמדו על רגליהם עד הערב.
מעבר לגדר אומרים שבויים רוסיים: "את זה רק יהודים מסוגלים לעשות."
לפנות ערב בשעת הנעילה התקרבו אנשי מחנה האחד לשני, התפללו ואמרו שוב ושוב "לשנה הבאה בירשולים הבנויה."