לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מסטיק בטעם קולה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2011    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2011

קטטוניה


אחד המראות היפים שראיתי
היה של פרפר
עף בשדה קוצים

הוא עף
עם כנפיו השבריריות
בדיוק בגובהם של הקוצים

ואני פחדתי
שבכל רגע
הוא עומד להיפצע

פחדתי
שהוא ייתפס בקוצים
ושכנפיו ייקרעו

אבל זה לא קרה

הוא עף

הדרך שבה הוא עף לו
בין הקוצים
הייתה פשוט מרתקת ויפייפיה

מחלקם
הוא התחמק

את חלקם
הרוח הזיזה
בדיוק מופתי

ועל חלקם
היה פרח :-)
נכתב על ידי זנב-שועלה , 23/6/2011 14:20   בקטגוריות המראה (המדיום) הוא המסר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זהו!!!


בגרות אחרונה!! בגרות אחרונה!! בגרות אחרונה!!!
נכתב על ידי זנב-שועלה , 23/6/2011 14:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חור שחור סופר מאסיבי


כיתה ט' הייתה שנה כל כך מיוחדת!
אני זוכרת אותה כאילו הייתה אתמול!

הנה המאפיינים העיקריים שלה:
1. הצבע האהוב העליי בבגדים היה שחור, מה שהותיר אותי, עד היום, עם ערימות על ערימות של חולצות שחורות...
2. נהניתי לבוא לבית הספר, היה לי כיף ומצחיק
3. זו השנה שהסתפרתי בפעם הראשונה מאז כיתה ה', הסתפרתי על הכתפיים בערך, והיה לי נורא כיף^^
4. זו הייתה השנה הראשונה שבה יצאתי כל יום מהבית אחרי הצהריים...

כן. כל יום.
אחד מהדברים שעשיתי היה ללכת לחוג תאטרון.
הסיבה שאני נזכרת בזה עכשיו היא קראתי במומלצים את הסיכום בצפר וישר נזכרתי בחוג תאטרון.
למה דווקא בחוג תאטרון ולא בבית הספר?
אז ככה:
לי ולמורה שלי לתאטרון היה ויכוח מתמיד על בצפר.

המורה שלי לתאטרון היה אבא די טרי. היו לו שני ילדים בגיל גן. הוא תמיד אמר לנו שהוא לא ישלח את הילדים שלו לבית הספר, כי הוא אומר שבית הספר מתקשר לנו עם ללמוד, וכך בכל פעם שרוצים ללמד אותנו, יש לנו מין בלוק שמפריע לנו לקלוט.
אמרתי לו, כי אז אהבתי את בצפר, שזה ממש לא נכון בעיני ושבית הספר מפתח המון המון איכויות שלא יכולות להתפתח בשום מקום אחר; והוא תמיד הציע את אותה ההוכחה:

ילדים בגיל 6 (הגיל שבדרך כלל הולכים לכיתה א' בו) מלאים בהמון המון שאלות מלאות סקרנות על החיים, ואז שולחים אותם לבית ספר. הם שואלים את כל השאלות היצירתיות שלהם ומקבלים את אותן התשובות.
תשובות כמו אחד ועוד אחד שווה שתיים, שתיים ועוד שתיים שווה ארבע...

והיום, בסוף כיתה יב, אני מבינה כמה הוא צודק. התשובות שנותנים בבית הספר באמת לא מספקות. כשחושבים על זה לעומק אין שום דבר רע בבית הספר: מנסים לחנך ילדים. היש דבר יותר יפה מזה?
הבעיה היא שבית הספר כבר מזמן איבד את הנקודה הפנימית שלו, שהיא חינוך, ועכשיו, כמו שאמרו חכמים לפניי, מתמקד רק בציונים. איפה האנושיות? איפה פיתוח היחיד? איפה האמת?

הלחץ שמופעל על כל תלמיד הוא כל כך מאסיבי! זה פשוט נורא!
כל תלמיד נשאר עם חלל בגודל חור שחור בחזו.
מה יאנוש קורצ'אק היה אומר אם היה רואה את זה?
נכתב על ידי זנב-שועלה , 21/6/2011 15:47   בקטגוריות בית ספר  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  זנב-שועלה

בת: 32

תמונה




2,531
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזנב-שועלה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זנב-שועלה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)