אני אדם כן. להמשיך לכתוב בבלוג הזה מבלי ליידע אתכן במצב שלי נראה לי כמו צביעות מוחלטת כרגע.
ולכן, כשאני לוקחת בחשבון את התוצאות, אני אשטח את האמת.
חזרתי להפרעות-אכילה. לא רק לאנורקסיה הפעם, אם כי הגוף שלי מסרב נואשות לשתף פעולה עם הנסיונות שלי להקיא. לא, לבלוג אין קשר לזה.
אני בתקופה קשה. דיכאון קשה, בטח מעורב בעוד כמה דברים. יצאתי ממערכת-יחסים הרסנית. עברו עליי שנה וחצי מאד תובעניות מבחינה נפשית, ויש גם את כאבי-הראש הכרוניים לעשות לי שמח. אני גם גרה לבד, כך שאם לי לא אכפת מספיק כדי להכין לעצמי אוכל, אני פשוט לא אוכלת. למעשה, בשבועיים-שלושה האחרונים אכלתי רק כשהייתי מחוץ לבית, בדרך-כלל אצל חברים. לאט-לאט חוסר התיאבון הפך להרגל. קיבה מכווצת ורעב הפכו למצב טבעי. התרגלתי לתחושה של הבגדים שנופלים, של העצמות. זיק נדלק בפנים. ההפרעה. היא אוהבת עצמות. פתאום לאכול כבר לא חשוב. בהתחלה עוד הכחשתי. "אין לי תיאבון כרגע, אבל אל תדאגו. זו התקופה, זה יעבור." וכשהייתי אצל ידיד, אדם יקר לו אני חייבת את הכרת-תודתי על הרבה מכדי לפרט כאן, הבנתי. לא נוח לי לאכול. וטוב, אני יודעת מה זה אומר.
בתמונות, לפני שאני מזהה שזו אני שם, אני נראית לעצמי רזה מדיי. מול המראה אני לא רזה מספיק. לא ממש שמנה, פשוט לא רזה מספיק. שמנה זה רק כשאני אוכלת, או אחרי שניסיתי לאכול משהו במשך היום שלפני.
במצב-נתון אחר הייתי נאבקת בזה בכל כוחי. כרגע? הכוח הנפשי של באבא-יאגא מוגבל, ויש לה חשבונות ודירה לדאוג להם. ולפחות ארבעה אנשים שתלויים בה ברמה כזו-או-אחרת. מיד אחרי כל השאר, או לפחות - זה מה שאני אומרת לחברים, ולעצמי.
אבל כמו שאותו אדם יקר אמר :"ייקח לך הרבה זמן לחזור לעולם החיים", וצדק. המאבק לעלות במשקל יהיה קשה הרבה יותר הפעם. אני אצטרך להשקיע בו הרבה יותר משאבים, להיות בטוחה לחלוטין שמגיע לי - שאני יכולה להיות כמו שאני אמורה להיות.
אז אני ממשיכה עם הבלוג בגלל החמודות שהיה חשוב להן מספיק שאקרא כדי לשלוח מייל. ואולי "בשביל" ו"בעקבות" תהיינה מילים מתאימות יותר.
ואני לא מתכוונת לוותר להפרעה, בשום פנים ואופן. לא בטווח הרחוק.
אלא שהפעם אני חלק מכל התופעה הביזארית שאני כותבת עליה, ואת השוני אני מניחה שגם אתן הייתן רואות.
אני אסיים בשיר. הייתי נוהגת כמנהגי ומצרפת גם את הקליפ, אבל מגיע לליידי-גאגא "נו נו נו!" גדול מאד על הירידה במשקל. אז אני מצנזרת אותה. גם המילים עברו צנזורה. כל מה שהיא חוזרת עליו - נחמק. ורק לפרוטוקול - לא, אני לא שומעת ליידי-גאגא בדרך-כלל. למעשה, היא רחוקה מרחק שנות-אור מהסגננות המוזיקליים שאני שומעת בימים כתיקונם. שם השיר תפס את עיניי ברשימת הפרינדס בפייסבוק זה זמן מה. הרי לכן המילים, מוקדשות ל... טוב, כולנו:
It doesn't matter if you love him, or capital H-I-M
Just put your paws up
'Cause you were born this way, baby
My mama told me when I was young
We're all born superstars
She rolled my hair, put my lipstick on
In the glass of her boudoir
"There's nothin' wrong with lovin' who you are"
She said, "'Cause He made you perfect, babe"
"So hold your head up, girl and you, you'll go far,
Listen to me when I say"
I'm beautiful in my way,
'Cause God makes no mistakes
I'm on the right track, baby
I was born this way
Don't hide yourself in regret,
Just love yourself and you're set
I'm on the right track, baby
I was born this way
Ooo, there ain't no other way
Baby, I was born this way
Baby, I was born this way
(Born this way)
Ooo, there ain't other way
Baby, I was born this way
I'm on the right track, baby
I was born this way
Don't be a drag, just be a queen
Don't be a drag, just be a queen
Don't be a drag, just be a queen
Don't be!
Give yourself prudence and love your friends
Subway kid, rejoice the truth
In the religion of the insecure
I must be myself, respect my youth
A different lover is not a sin
Believe capital H-I-M
I love my life, I love this record and
Mi amore vole fe yah
Don't be a drag, just be a queen
Whether you're broke or evergreen
You're black, white, beige, chola descent
You're Lebanese, you're orient
Whether life's disabilities
Left you outcast, bullied or teased
Rejoice and love yourself today
'Cause baby, you were born this way
No matter gay, straight or bi
lesbian, transgendered life
I'm on the right track, baby
I was born to survive
No matter black, white or beige
chola or orient made
I'm on the right track, baby
I was born to be brave
באבא-יאגא האנושית-מדיי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
