שלום לכולם.עוד חצי שעה כבר מחר, אז נראה לי שאפשר לומר שזה גם הפוסט של יום שבת.
למרות שהבלוג הזה קיים רק שבוע, זה מרגיש כאילו עבר יותר זמן.
כל כך הרבה קרה בשבוע הזה.
בכיתי, צחקתי, הכרתי אנשים חדשים והגעתי לתובנות שלא חשבתי שאגיע אליהן.
חלק גדול מזה הוא בזכותכם, הקוראים שמגיעים לפה.
אז אני רוצה להגיד לכם: תודה.
תודה על האכפתיות, על התגובות, על שנכנסתם.
תודה על העידוד כשקשה.
אני לא חושב שיכולתי למצוא לי קוראים יותר טובים מכם.
הבלוג הוקם במטרה מסויימת, ולדעתי אני בדרך הנכונה להגשימה.
לא תמיד קל למצוא נושא לפוסט היומי, אבל אני גאה בעצמי על שאני לא נוטש כפי שנהגתי.
למרות הזמן הקצר בו הוא קיים, הבלוג הזה נתן לי דברים מדהימים.
ואני מקווה שכך ימשך גם בשבוע הבא, ובשבועות הבאים.
שבת שלום לכולם,
עמית.
נ.ב. - מחר אני נוסע לאבא שלי, אז אני לא יכול לכתוב פוסט. עמכם הסליחה. אולי הפוסט הבא יהיה על הגירושים?... נראה כבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עָמִית