שלום לכולם.את הפוסט היום אני מקדיש לנושא שמעיק עלי כבר כמה ימים.
אני שונא, פשוט שונא אנשים ששופטים אנשים סתם, בלי להכיר אותם.
על מה אני מדבר?
לפני כמה ימים הגיע למומלצים פוסט על כמה שההקלות שנותנים ללקויי למידה לא הוגנות
(ואני לא מתכוון לשים כאן קישור, כי לכותב לא מגיעה עוד הפניה לבלוגו. נראה לי שרובכם יודעים פחות או יותר על מה אני מדבר).
בכל מקרה, הפוסט שלו היה מלא בכל כך הרבה שטויות, שהרגשתי צורך להגיב.
כתבתי את האמת, שאחד התאומים שלי הוא לקוי למידה בעצמו, ועל אף ההקלות, שאינן מהוות עבורו "תרופת פלא",
החיים שלו בבית הספר לא קלים.
כתבתי לו שלקויי למידה זה לא המצאה, אלא משהו שבאמת קיים.
כתבו לי בתגובה כל כך הרבה שטויות, שפשוט עצוב כמה אנשים לא מודעים לאנשים סביבם.
אמרו לי שגם אנשים טיפשים או אנשים פחות מוכשרים קיימים, ותוספת זמן הייתה מסדרת אותם יופי.
מי אמר שלקויי למידה הם טיפשים?!
נזעם, כתבתי בתגובה שאחי התאום ממש, אבל ממש לא טיפש (מה שנכון, הוא יודע הרבה מאוד ומוכשר בהרבה תחומים).
אז כתבו לי דוגמא על ילד מופרע שבגלל שהמורה בטוחה שיש לו פוטנציאל היא משאירה אותו בבית הספר ולא מוותרת.
אילו רק ידעו על מי הם מדברים לפני שהם פותחים את הפה הענק שלהם...
אחי התאום הוא אחד הילדים הממושמעים ביותר שראיתי.
אז נכון, יש לו קצת "פלפל" מה שנקרא, אבל בשיעורים הוא לא מפריע.
ולמרות כל הקשיים, רואים בעיניים שלו שהוא באמת רוצה ללמוד ולהצליח, לא כמו המופרעים האלה שבאים לבית הספר רק כי הם חייבים.
מכעיס אותי שאנשים שופטים אותו ואת כל עולמו רק על סמך היותו לקוי למידה.
מה הקשר בכלל? אתם חיים איתו, אתם יודעים איזה מן ילד הוא? אתם נולדתם איתו?
ובכן, התשובה על כל אלה היא לא.
כל הסטיגמה הזאת על לקויי למידה בכלל לא נכונה, לא בכל המקרים ובטח שלא אצלו.
אז מכאן אני פונה לכל הדעתניים למיניהם שהגיבו לי,
אל תשפטו אנשים שאתם בכלל לא מכירים.
תתעסקו בעניינים הנלוזים שלכם, כמו למשל למה אתם לא מקבלים הארכת זמן.
תאמינו לי, לי יש את כל הסיבות בעולם ואת כל הלגיטימציה לשאול שאלות כאלה.
אני זה שרואה איך הוא יושב רגל על רגל בזמן שאני לומד למבחן במתמטיקה,
אני זה שרואה איך הוא מקבל את כל ההקלות.
ואני לא אומר מילה.
כי אני רואה בעיניים שלו (ואחר כך גם שומע ממנו) שזה לא סתם, הוא באמת עושה כמיטב יכולתו ובאמת באמת קשה לו.
ואם עוד מישהו יעז להגיד עליו עוד מילה אחת רעה,
אני באמת לא יודע מה אני אעשה. זה פשוט מרתיח אותי.
ערב טוב ושבוע טוב,
עמית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עָמִית