תשכחו כל מה שידעתם. חשבתם שהאח הגדול נמצא בנווה אילן?אז זהו, שלא - הוא נמצא בבית הספר שלי.
למה הכוונה?
עד לפני שבוע לוח הצלצולים היה מורכב כך שאחרי כל שיעור יש הפסקה של 10 דקות,
ויוצא דופן הוא השיעור השלישי שאחריו יש הפסקה של 20 דקות.
מה קרה לפני שבוע?
המנהלת החליטה ככה סתם שהיא משנה את לוח הצלצולים.
בלוח החדש כל שני שיעורים רצופים, ואחרי כל צמד שיעורים יש הפסקה של 10 דקות.
שוב, יש יוצא דופן אחד שהוא צמד השיעורים הראשון, אחריו יש הפסקה של 20 דקות.
כולם, כל מי ששאלתי התנגד לרעיון, אפילו חלק נכבד מהמורים.
בשיעור חינוך הסוגיה העלתה הרבה מאוד רעש, והכיתה כולה הביעה את מחאתה.
אפילו פתחו עצומה באינטרנט ופירסמו אותה, כדי שילדים ידעו ויחתמו.
אבל מה?
לגברת מנהלת לא אכפת מכלום. היא שולטת בנו ביד רמה, שמה אתם-יודעים-מה על כולנו.
הנבואה הגשימה את עצמה, היום לוח הצלצולים השתנה.
ולא יכולתי לסבול את זה.
לכאורה השיעורים השניים בכל צמד הם בני 50 דקות כדי "לאפשר מעבר בין שיעורים",
אבל המורה של השיעור השני הגיעה תוך הרבה פחות זמן לכיתה ומיד החלה ללמד על תופעות לשוניות בבניין התפעל.
וחוץ מזה, מה אנחנו אמורים לעשות אחרי שיעורי ספורט, המתקיימים במגרש שנמצא בקצה השני של בית הספר?
ומה יהיה על שעתיים רצופות שמלמד/ת אותו/ה מורה?
אני כבר בספק אם המחאה של התלמידים תשפיע על משהו,
אבל הדבר הכי מעצבן בכל העניין הוא שאפילו לא אמרו לנו למה.
ילדים ששאלו על הנושא בשיעור חינוך זכו ל"זה לא נתון לדיון" כתשובה.
אנחנו כבר לא ילדים בני שנתיים, אם מבצעים מהלך כזה לפחות שיגידו מה הסיבה.
זה לא אומר ששינויי הצלצולים יתקבלו בשמחה גדולה (בכל זאת, גזלו לנו את ההפסקה, והרבה נערים מרדניים מעצם טבעם)
אבל אולי זה ימנע את הזעם הגדול של התלמידים - וכן, יש זעם.
בכל שיעור כשתלמיד מפריע המורים אומרים לנו ש"אתם כבר אנשים מבוגרים",
אבל כשזה מגיע ללוח הזמנים שלנו - כנראה שאנחנו עדיין תינוקות.
נקווה שהמחאה אולי תצליח לשנות משהו, או שאצליח להתרגל לסיוט הזה,
עמית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עָמִית