סוגית ה"ריקבון" לכאורה במערכת החינוך הישראלית כבר נלעסה בכל חור אפשרי. יש בעיה במערכת, או כך צווחת התקשורת מדי פעם.אבל השאלה היא: איך מתמודדים עם הבעיה הזו?
אני לא מתיימר להיות מבין גדול בחינוך, ממש ממש לא. אבל לא נראה לי שהפעולות שעשה שר החינוך עד כה באמת יעזרו לשפר את המצב.
קביעת מועדי הבגרויות ליום אחרי חג או יום ראשון כדי לא "לבזבז", כביכול, ימי לימוד קצת מבאסת, אבל לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו.
ביטול יום החופש אחרי הטיול השנתי גם הוא מקור לתלונות חוזרות ונשנות (ובצדק, לטעמי), אבל אם אין ברירה זה עוד איכשהו נסבל.
אני באופן אישי לא יודע איזה תועלת תצמח ממקצוע החובה החדש "תרבות ומורשת ישראל" (אף כי הנושא חשוב, לא בטוח שזו הדרך להעבירו).
אבל לפחות לדעתי, ההחלטה החדשה עברה כל גבול.
למי שלא קרא עיתון היום, הוחלט שמהשנה הבאה תתווסף בחינת בגרות אחת לכיתה י' - בכימיה, פיזיקה או ביולוגיה, שתהיה חלק מבחינות החובה לאותה שנה.
בתור מי שמתמודד עם כיתה י' השנה, אני לא יכול שלא להביע את סלידתי מההצעה.
קודם כל, למרות שאני בטוח שי"א וי"ב יותר קשות, כיתה י' מציבה סטנדרטים חדשים לתלמידים. תלמידי כיתות ט' של השנה יצטרכו בשנה הבאה להתרגל למבנה לימודים שונה, אינטנסיבי יותר, והיקף חומר הרבה יותר גדול ממה שהיו רגילים.
גם אני, שמקבל ציונים טובים לרוב, מתקשה קצת להתמודד עם העומס שנפל עלי השנה. אז לעומס הזה רוצים להוסיף עוד קצת?
סיבה נוספת להתנגדותי היא מחסור בשעות. זו בעיה ידועה שהרבה מורים מדברים עליה, וגם נאלצתי לחוות על בשרי (לבוא כמה ימים בחופש פסח לבית הספר). אז אם יש מחסור בשעות, איך מתכננים בדיוק לשלב את השעות הנוספות במערכת?
והסיבה שהכי הכי הכי נוגעת לי, כי אני בסך הכל תלמיד. אני, באופן אישי, לומד שני מקצועות מדעיים כי בית הספר מחייב אותי. כימיה וביולוגיה. ובחיי שאני מתענה בכל רגע ורגע בשיעורים האלה. כל רגע ורגע אני מודה למי שצריך על כך שאני לא אהיה חייב ללמוד אותם בשנה הבאה ועל כך שאני לא צריך לגשת לבגרות באף אחד מהם. אבל לבי עם אלה שכן יצטרכו.
כן, לא כולם אוהבים מדעים, ויש הרבה ילדים שאפילו שונאים את זה. גם ככה צריך להתמודד עם מתמטיקה, שגם היא ידועה לשמצה כסוגיה לא פשוטה לתלמידים (וגם לי), אז עכשיו גם מדעים? החובה ללמוד את המקצועות האלה מעוררת בדיוק את התחושה ההפוכה - של דחייה ורצון להתרחק מהם כמה שרק אפשר. הרי מי שבאמת ירצה ללמוד מקצועות מדעיים יבחר בהם במגמה (או הגברה, או איך שלא קוראים לזה) בכיתה י"א.
לכל התלמידים האחרים השיעורים האלה יהיו משעממים ובלתי נסבלים, והם לא ילמדו באמת כדי ללמוד, אלא רק כדי "לא להיכשל". שלא לדבר על זה שעוד 55 בכימיה, למשל, יכול להוריד את הממוצע הסופי בקלות.
לשפר את הידע של תלמידי ישראל הוא צעד נכון ומבורך. גם אני מרגיש קצת נבוך כשאני שומע את הדירוג הנמוך של ישראל במבחנים בין לאומיים.
אבל אני בספק אם להכריח זו הדרך. אי אפשר גם לדעת בוודאות שזה יעזור.
שיפור הישגים? זה לא מדע מדויק.
עמית.