התחברות לבלוג
צור בלוג
הבלוג נוסף לקבועים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
X
כניסה למערכת
שם משתמש:
סיסמה:
שכחת סיסמה?
זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש
גַלְגַל הַמַזָּל
כִּי הַחַיִּים הֵם כְּמוֹ גַלְגַל - פַּעַם לְמַעְלָה וּפַעַם לְמָטָּה.
כינוי:
עָמִית
בן:
31
תמונה
מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:
הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
RSS:
לקטעים
לתגובות
ארכיון:
11/2011
10/2011
9/2011
8/2011
6/2011
5/2011
4/2011
3/2011
2/2011
1/2011
<<
ספטמבר 2011
>>
א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
הבלוג חבר בטבעות:
<<
חיבוקיזם
>>
±
<<
עברית שפה יפה
>>
±
הוסף מסר
שם:
email:
כתובת אתר (או מספר בלוג):
מסר (עד 255 תוים):
זכור את הפרטים שלי
שלח
9/2011
תובנה די עצובה
מחוץ לבלוג הזה, למסך הזה, למילים הכתובות על המרקע לנגד עיניכם, אין לי הרבה מדי.
אין לי אף אחד שמעריך אותי באמת.
אין לי אף אחד שאכפת לו ממני ומעניין אותו אם אני שמח או עצוב, או כאן או לא.
אין לי אף אחד שאפשר לדבר איתו באמת, ועל הכל.
אני פה, לבד.
לפעמים אני מרגיש כמו גולם - חלול, ריק. ללא תכלית בעולם הזה.
אני מרגיש כאילו אני מילים על המרקע, ותו לא.
כיביתם את המסך, כיביתם אותי.
נמאס לי להיות חלול.
נמאס לי להיות לבד.
נכתב על ידי עָמִית , 8/9/2011 15:49
6
תגובות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
<< לקטע הקודם
לבלוג המלא
לקטע הבא >>
5,257
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעָמִית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עָמִית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)