 כינוי:
הגיגית בהפרעה בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2011
סגירת שבת ופלאשבקים
חזרתי מהשבת.
בהתחלה התבאסתי שתקעו לי אותה על הקורס פסיכומטרי אבל בסוף היה בסדר...
התחברתי קצת עם הבנות, דווקא היו חמודות.
האמת שהפתעתי את עצמי - התחלתי שיחות ודיברתי ממש בחופשיות וקיבלתי פידבקים
טובים (כביכול) אז זה עשה הרגשה ממש טובה! אני ממש מרגישה שהשתפרתי!
כאילו, עדיין יש לי את הקולות האלה בראש שאומרים "הנה, עכשיו הם חושבים עלייך ככה וככה
וככה וככה ותראי מה עשית, עדיף שתשתקי, מי בכלל רוצה לשמוע אותך, מטומטמת?!"
אבל הם היו ממש חלשים.
ובכלל בשבת הזאת מצאתי את עצמי במצבים שאם הייתי נמצאת בהם לפני שנה,
הם היו גורמים לי רגשי נחיתות ממש גדולים, ולעומת זאת עכשיו הייתי בסדר.
הייתי בטוחה בעצמי וזה כאילו שאני מודעת לכוחות הפנימיים שלי, כאילו משהו בפנים
יודע ש"את בסדר, מספיק טובה" וזה גורם לי לדבר בהרבה יותר ביטחון...
זה כל כך כיף.
ברור שיש עוד מה לשפר, אני חושבת שהייתי יכולה להתיידד עוד יותר ועם יותר בנות
אבל אני חושבת שזה גם קשור לזה שאני בבסיס של ג'ובניקים, והמנטאליות של האנשים
שם היא לא אותה מנטאליות שלי ובגלל זה אני נוטה פחות להתחבר אליהם באופן כללי.
כבר אמרתי שהצבא פספס אותי? שאני מתבזבזת? לא נראה לי שבבלוג הזה.
פאק - קב"א 55, פרופיל 97. למה לא הלכתי להיות קרבית? למה לא הלכתי לקורס טיס?
למה לעזאזל בחרתי במנילה את התפקיד הזה שבסוף הסתבר כתפקיד פקידותי???
ולמה אני לא בבסיס סגור? דווקא אני הכי לא מפונקת, מתרגלת לכל אוכל ששמים לי,
נרדמת בכל מיטה (או לא מיטה) שאני מוצאת, אין לי שום בעיה להיות הרבה זמן מחוץ
לבית... פשוט בזבוז. אני רואה את זה יחסית לשאר הבנות שאיתי, שרובן בוכות כל פעם
שהן ישנות מחוץ לבית, בוכות בגלל האוכל ה"מגעיל", מה זה הפינוק הזה?! צועקות על הקצינים
כאילו אין מחר, והקצינים האלה.. גם כן.. מוותרים.... מה אני אעשה.......... to late.
אבל לא נורא, יש לי יותר מזל משכל ובסוף נפלתי על מחלקה טובה מוצפת בעתודאים חמודים וחתיכים
(ותפוסים) שכיף לדבר איתם וזה טוב בסופו של דבר. כי אני גם עושה פסיכומטרי, וגם השנה וחצי
הזאת שגרתי בבית גרמה לי להתמודד עם השטויות בבית במקום לברוח מהן, ובגלל זה היחסים
עם המשפחה השתפרו כי כולנו התבגרנו קצת ולמדנו להסתדר אחד עם השני (בערך.. חחח).
בקיצור, עשיתי דבר שאולי נשמע די חסר ערך אבל בשבילי זה ממש משמעותי:
באתי לשמירה עם קוקו צמוד (כל השיער היה אסוף בעיגול כזה צמוד לראש), ובאתי בלי איפור
כי לא רציתי שהוא יימרח לי סתם. הרגשתי די לא יפה אבל ידעתי שיש לי יופי טבעי וגם לא
היה לי איכפת ממי שהסתכל עליי, כי ידעתי שקודם כל אני גם ככה נראית די טוב ודבר שני
בגלל שממילא לא בניתי על אף אחד מהבנים שם, אמרתי "אני לא הולכת להתייפייף בשביל אף אחד,
אם מישהו ירצה אותי, זה יהיה בגלל האופי ולא בגלל היופי. כי אני יודעת גם להיות ממש יפה,
אבל עכשיו לא בא לי". כמה שזה נשמע הזוי....
וחוץ מזה, לפני כמעט שנה גם סגרתי שבת, שמרתי בדיוק באותן שעות ובאותו מקום ככה שזה עשה לי
פלאשבק למה שהיה אז: מישהו התחיל איתי בשמירה וכבר בעמדה ששמרתי התחלנו להתנשק (כן כן,
זה נחשב הפקרת עמדה כי הייתי קצת עסוקה מדיי בשביל להסתכל על השער) וכשירדתי מהשמירה
קבענו להיפגש. אני רציתי לשבת ליד איזה שולחן ליד השקם, והוא אמר "לא, עזבי, עוברים שם יותר
מדיי אנשים, בואי אני אראה לך מקום מגניב" - כבר אז הייתי צריכה להבין את הרמז. או שאולי הבנתי
ודווקא רציתי? לא יודעת. בכל מקרה הלכנו ל"מקום המגניב" שלו - חורשה שכבר הכרתי, ושיחקנו שם
כל מיני משחקים, כאלה שהייתי אומרת קצת מוקדמים מדיי לשני אנשים שמכירים בקושי שעה וחצי.
אז זה היה סטוץ. יש כאלה שיקראו לזה טעות, כי אחרי זה הוא ממש זלזל בי ומן הסתם לא היה סיכוי
לקשר רציני איתו, שדווקא די רציתי. אבל אני לא הייתי קוראת לזה ככה. אני קוראת לזה "שיעור" -
זה היה ניסיון שבא להגיד לי מה אני אוהבת ומה לא. ניסיתי סטוץ, ובגלל שניסיתי הבנתי שאני לא אוהבת
את הדברים האלה. לגיטימי, לא? ובזכות המקרה ההוא, הצלחתי הרבה יותר עם אנשים אחרים,
ואני עוד אצליח אפילו יותר בקשרים שיהיו לי בהמשך. בזכות ה"טעויות" האלה.
לא משנה, אני עייפה והולכת לישון ואז ללמוד קצת. אבל קודם להתקלח.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
