חזרתי לרשום את החלומות שלי, כבר שכחתי כמה שאני אוהבת את הנושא הזה... 

זה פשוט מדהים - חלומות אפשר לנתח תמיד, בכל מצב, בכל תקופה, בכל מקום.

ואם לא הספקתי היום - אני יודעת שיהיה חלום חדש מחר.

זה פשוט השער בין המודע לתת מודע וזה מדהים.

קראתי קצת חלומות שכתבתי ב 2009 (זאת פעם אחרונה שטרחתי לרשום) - וראיתי כל כך

הרבה כעס ועצבים ואי נוחות ורגשי נחיתות... לא שאין חלק מזה גם היום אבל אני בטוחה שכבר

פחות.

אני יכולה לראות את השינוי שעברתי דרך החלומות.

פתאום בזמן האחרון התחלתי לחלום שאנשים אשכרה נדלקים עליי. אז כן, עדיין יש כמה מכשולים

בדרך כי פה חברות שלי מושכות אותי לצד, שם יש לי שיערות ברגליים, פתאום אני ערומה וכל מיני שטויות

כאלה... אבל עצם זה שבכלל אני מרגישה בחלום כמו אחת שנדלקים עליה - זה מדהים!

שתבינו - עד השנה האחרונה, תמיד הדמות שלי בחלום הייתה של נערה-חצי ילדה קטנה שבכלל מגעילה

ומוזנחת ואף אחד לא משתין לכיוון שלה. וכל פעם שרציתי מישהו בחלום - הוא בכלל לא ראה אותי.

אולי קצת אבל גם אם כן אז הוא היה נשוי (או כל דבר אחר שימנע ממנו להסתכל עליי באמת).

פשוט מאוד הדימוי העצמי שלי עלה. הוא עדיין נמוך ויש לאן לעלות, אבל זה כבר יותר טוב מפעם.

כל פעם שאני מפרשת איזשהו חלום שלי, אני לומדת על עצמי משהו חדש, כאילו לומדת להכיר את עצמי יותר טוב.

כיף :)