אוף מה יהיה!???!??!??!

אני משתגעת מהמתח הזה!!!!

רוצה לדעת כבר מה יהיה עם החיים שלי.

אני אצליח להרוויח הרבה כסף?

תהיה לי קריירה?

מה אני אלמד?

מה בסופו של דבר אני אעשה? במה אני אעסוק?

אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה להיות.

אין לי שום חלום.

אני לא יודעת מה אני רוצה.

אפשר להגיד שהחלום שלי - זה שיהיה לי חלום.

החלום זה גם למצוא אהבה אמיתית, אבל על זה כבר חפרתי בערך ב-90% מהפוסטים שבבלוג. 

זה פשוט מחרפן אותי החוסר וודאות הזה...

אין לי יותר מדיי מה לעשות עכשיו. יש לי עוד 6 ימים פסיכומטרי, אני לא אמורה

להתעסק ב"שטויות" האלה, אני אמורה לשנן מילים כמו מכונה ולתרגל נושאים שקשים לי ו... אוף.

משום מה דווקא בימים הקריטיים שלפני המבחן, שדורשים הכי הרבה ריכוז - דווקא אז אני 

חייבת להיזכר בזה שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי? הרי הייתי מוטרדת מזה גם לפני

הגיוס, ולפני שסיימתי בצפר, וגם לפני חצי שנה.. אז למה דווקא עכשיו זה תוקף אותי בכזאת אובססיביות?!

מדהים שאפילו לא איכפת לי כמה אני אקבל בפסיכו.

הסיבה שבכלל עשיתי את הקורס הזה היא כדי שאני לא ארגיש שסתם בזבזתי את הזמן שלי

בתקופת הצבא. שאני ארגיש שעשיתי עם עצמי משהו מועיל למרות שאני ג'ובניקית.

כמו שאמרתי - אין לי מושג מה אני רוצה ללמוד. שום דבר לא מעניין אותי.

שום דבר לא מדבר אליי, כאילו יש איזה מסך שמפריד ביני לבין התשוקה לחיות....

פאק.

מה עושים במצב כזה?

ובבקשה אל תגידו לי לחזור ללמוד. למדתי מספיק היום ובא לי להקיא מרוב פסיכומטרי.